close

המאבק לחופש: הכירו את האנשים שנלחמים נכון למטרות הנכונות

December 22, 2016 By Flavia Sevald

לכתבה המקורית לחצו כאן

זכויות אדם הן צמד מילים שנעשה בו שימוש רב בעשורים האחרונים, יש שיאמרו רב מידי עד כדי שחיקתו ואיבוד המשמעות הייחודית העומדת מאחוריו ויש שיאמרו שנעשה בו שימוש ציני בידי בעלי האינטרסים השונים.

הפערים ההולכים וגדלים בין ה”עולם המערבי” למדינות ה”עולם השלישי”, הקדמה הטכנולוגית שהביאה את מהפכת המידע ובמיוחד את המצאת האינטרנט, הציפה באחת קהלים רחבים בעולם כולו במסה עצומה של מידע שהוביל לחשיפתם של סיפורים אישיים ומשפחתיים שונים, מלווים בתיאורי עוולות קורעות לב בצדו  ה”חשוך” של העולם. מבול הסיפורים שהציף את הרשתות נגע למשל בהיעדר חופש הביטוי תחת רודנים שונים  במשטרים אפלים, בשלילת חופש הדת תחת משטרי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב או בהגבלת חופש התנועה מצד מדינת ישראל כלפי  הרשות הפלסטינית.

בעידן החדש ברור לכולם, כי  העולם המוגדר כ”חופשי, מתקדם ומערבי” כבר לא יוכל יותר להישאר אדיש לנושא זכויות האדם. אדרבה, נראה שמרוב עניין גובר בנושא זה, המושג עצמו הפך למעין “חותמת נחשקת” לארגונים רבים ושונים הרואים עצמם כמובילי המאבקים אותם הם נאבקים. רוצה שארגונך יקבל סיקור תקשורתי נרחב יותר? תקציב שמן? דלתות פתוחות גם במשטרים אפלים? הוסף לשמו את צמד המילים “זכויות אדם” וקבל מתכון בדוק לשיפור מצבו של הארגון בראשו אתה עומד.

אנשי מכון ירושלים לצדק. במרכז: מנכ"ל המכון פלביה סוולדה
אנשי מכון ירושלים לצדק. במרכז: מנכ”ל המכון פלביה סוולדה

“זכויות אדם”?

האם באמת כל ארגון המתהדר ב”זר זכויות האדם” אכן פועל לשיפורן ומימושן? במידה וכך היה,  הרי שלא היה צורך בקיומם ופעילותם של כל כך הרבה ארגוני זכויות אדם ברחבי העולם. שכן, כל זכות שנשללה ונרמסה הייתה זוכה לטיפולם המסור של עשרות ארגונים ותנועות וסביר להניח שהיקף ועוצמת המצוקה בעולם כולו הייתה פוחתת באופן ניכר.

אלא, שנושא זכויות האדם ובעיקר שלל הארגונים המתהדרים בעיסוק בו, מעניק משנה תוקף לביטוי “מרוב עצים לא רואים את היער”. המציאות המצערת חושפת חלק לא מבוטל של ארגוני זכויות אדם הנגועים באינטרסים שונים ומשונים,  החל מפעילות פוליטית מובהקת במסווה, דרך אינטרסים מקומיים ועד לבצע כסף. זאת ועוד, היעדר יכולת הפיקוח והבקרה מצד התורמים והפילנתרופים המממנים את פעילות הארגונים, גורר אחריו פער מחריד בין הבנתם של התורמים ברחבי העולם לגבי הנעשה בשטח, לבין הסיוע לנפגעים ולנזקקים הלכה למעשה. לא פעם אף קורה שהאופן בו אותו ארגון ניגש לנושא בו הוא מטפל, מביא בסופו של התהליך דווקא להרעה במצבם של הקורבנות המדוכאים עד כדי הרחבת ניצולם על ידי בעלי אינטרסים שלטוניים מקומיים , או לכל היותר לקיפאון ללא שינוי ושיפור.

הצהרות  לחוד ומציאות לחוד

דוגמאות לכך ניתן למצוא לא רחוק מכאן בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. הרשות, תחת הנהגתו של מחמוד עבאס ובאמצעות מנגנוני הביטחון תחתיה, נושאת באחריות הבלעדית לפעילות הכוללת שרשרת רציפה ומתמשכת של עינויים, מעצרים בלתי חוקיים ונטרול מוחלט של חופש הביטוי כלפי אזרחיה, החווים אלימות ודיכוי מצדם בכל פעם שהם מעזים להשמיע צל צילה של ביקורת או מחאה כלפי המשטר. בעודה עושה זאת, הנאשמת העיקרית בהפרה בוטה וחמורה של זכויות אדם כלפי הפלסטינים בעיני קהלים וממשלות רבים ברחבי העולם היא דווקא מדינת ישראל, המוצגת ברחבי העולם כמדינת אפרטהייד ודיכוי.

העיוות שבין המציאות המתרחשת בין מסדרונותיה של הרשות הפלסטינית לבין הצגתה של ישראל כמדינת אפרטהייד מובל על ידי התנועה הקוראת להחרמתה של ישראל בעולם, ה-BDS (Boycott, Divestments, Sanctions). תנועה זו, המתיימרת לייצג את סבלם של הפלסטינים המדוכאים, כמו לא שמעה מעולם על מרתפי העינויים של הרשות הפלסטינית, על המעצרים הבלתי חוקיים המתבצעים על ידה מדי יום, או על הרדיפה האלימה של אנשיה בעוון עמדתם הפוליטית בלבד. אם אכן טובת הפלסטינים הייתה עומדת לנגד עיניהם של פעילי ותומכי ה-BDS, מדוע אינם זועקים את זעקתם אל מול הרשות הפלסטינית? מדוע סגירת מפעל סודה במעלה אדומים חשובה יותר מחייהם של אלפי ילדים ומבוגרים הנפגעים מדי יום ביומו בשלל דרכים על ידה?

התשובה לכך נעוצה בעובדה שהעמותה המממנת את רוב פעילותו של הארגון, מקבלת את כספיה… ניחשתם נכון!  מהרשות הפלסטינית עצמה! כך ניתן להבין היטב את מדיניותה של התנועה, אך כעת עלינו לתהות האם ניתן להגדירה כארגון זכויות אדם לגיטימי?

יש שמדבר ויש שעושה

ניגוד חריף ומרענן לדוגמא דלעיל ניתן למצוא בארגון ירושלמי קטן, פעיל ויעיל בשם “מכון ירושלים לצדק“, הפועל ממשרדיו בבירה בזירות שונות, ביניהן ניטור ודיווח על הפרת זכויות אדם מצד הרשות הפלסטינית כלפי אזרחיה, מאבק נוקב בתעשיית המין והסחר בבני אדם בישראל ומתן סיוע משפטי לקורבנות של המערכת ללא הבדלי דת, גזע ומין.

באופן יוצא דופן נראה כי אנשי מכון ירושלים לצדק משמרים זווית מאוזנת בנוגע לזכויות האדם עליהן הם טוענים להגן. כך, ניתן לראות באתר המכון, כמו גם בחשבונות המדיה החברתית שלו, התייחסויות להפרות בוטות של זכויות אדם בתוך שטחי מדינת ישראל. בפרט ניתן לראות פעילות משותפת ענפה של מכון ירושלים לצדק עם מדינת ישראל בעניין תופעת הזנות והסחר בבני אדם בישראל. המכון פועל מזה זמן רב בזירה המשפטית כמו גם בזירה התקשורתית, בה היה שותף לארגון מחאה ציבורית מול מועדון החשפנות פוסיקט בתל אביב נגד תעשייה זו. כמו כן, התמקדות המכון בזווית הפחות “סקסית” של הפרת זכויות אדם בידי הרשות הפלסטינית, במקום התמקדות בהפרות זכויות האדם בידי ישראל, מציבה אותו באור מאוזן יותר ביחס לארגונים וגופים אחרים בכל מה שקשור לנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לחזק את החלש

פעילות מחממת לב נוספת של המכון היא במתן עזרה לחיילים בודדים, בעיקר כאלו מרקע דתי חרדי שננטשו על ידי משפחותיהם עקב רצונם לשרת את המדינה. חיילים אלו, המגיעים למצבים קשים של הזנחה ותנאים כלכליים, מקבלים מהמכון סיוע בדמות ציוד הכרחי, פעילויות חברתיות ויותר מכל  אוזן קשבת וכתף יציבה. בערב ראש השנה האחרון, קיים מכון ירושלים לצדק ארוחה גדולה לעשרות חיילים בודדים שקיבלו בחסותו ציוד רב שיסייע להם בשירותם, כגון צ’ימידנים, נעליים חדשות, מעילי פליז ועוד. כך, דואג המכון לאנשים ונשים רבים המוזנחים באופן תדיר על ידי מוסדות המדינה, שבשם קיומה ננטשו על ידי משפחותיהם.

אז מה עושים?

כולנו רוצים להיות אנשים טובים. כולנו רוצים לתרום את חלקינו בחברה, אולם על מנת לעשות זאת אין זה מספיק רק לצאת בהצהרות או לפעול במסגרת ארגונים בעלי נטייה פוליטית על חשבון זכויות האדם, יש לנקוט פעולה ולהצטרף למאבק. בתוך מאבק זה ישנם, כמו בכל מקום, אלו הנאמנים באמת למטרה ולקידומה ושיעשו ימים כלילות על מנת להגשימה, למול אלו הנמצאים שם ממניעים אחרים לחלוטין וסמויים מן העין. דומה, שהסוג הראשון נהיה נדיר יותר ויותר עם כל יום שעובר ותפקידינו הוא לשמר אותו ולהגן עליו באמצעות ניתוב נכון יותר של משאבינו. כיצד נעשה זאת? הכדור נמצא בידיים של כל אחד ואחת מאתנו.