close

מכון ירושלים לצדק - פעילות משפטית

קרן ליטיגציה ישראלית

המחלקה המשפטית בישראל

מחלקת הליטיגציה של “מכון ירושלים לצדק”, שמה לה למטרה להגן על זכויות אזרח וחופש הדת על פי חוק היסוד הישראלי. הצוות שלנו טיפל בהצלחה בלמעלה מ- 600 מקרים העוסקים בנושאים כגון: איחוד משפחות, העדפה מתקנת ופטור ממס.

ישראל היא חברה הטרוגנית המורכבת מעשרות זרמים דתיים ורוב יהודי. בשל ייעודה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נוצרים לפעמים מצבים שליליים המשפיעים לרעה על קבוצות מיעוט דתיות.

קרן הליטיגציה של “מכון ירושלים לצדק”, הוקמה במטרה לעזור לשאוף לצדק וחופש דת וכדי לקדם את זכויות האזרח של כל תושבי ישראל. במכון ירושלים לצדק אנו מאמינים כי מדינת ישראל היא המולדת היחידה של העם היהודי, וכי חשוב לוודא כי כל הקבוצות האתניות והדתיות שבמיעוט מקבלות יחס שווה, כפי שהוצהר בהצהרת עצמאות של ישראל.

המחלקה המשפטית הבינלאומית

 מאבק בעליית האנטישמיות בעולם

המחלקה המשפטית הבינלאומית של “מכון ירושלים לצדק” בונה רשת של משפטנים ברחבי העולם המתמקדים בהגנה על העם היהודי מפני התקפות מרושעות הנובעות מדעות קדומות ואנטישמיות. עם זאת, אנחנו מודעים לכך שלא כל ביקורת על מדיניותה של ישראל נעוצה בשנאת העם היהודי.

אנו מעודדים את כל מי שעד למעשה אנטישמי, יהיה זה בכתב או בעל פה, להגיש מיד תיעוד על כך לצוות הסנגוריה הבינלאומי שלנו באמצעות הטופס להלן או בדואר אלקטרוני לכתובתנו: contactus@jij.org.il.

“צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ”.דברים טז:20

  • דיווח בזמן אמת

    שם פרטי

    שם משפחה

    טלפון

    כתובת דוא"ל

    מיקוד

    מסר / תגובות

    captcha

340517_Israel-academic-boycott anti-semitic-protesters

“א”: חייל צה”ל

“א” הוא נוצרי אוונגליסטי ישראלי, עם תושבות קבע בארץ. הוא סיים את שירות החובה בצה”ל, וכיום משרת במילואים. “א” הוא ציוני פעיל, אשר סייע בהקמת משרד העוזר למיעוט נוצרי ציוני בישראלי להתכונן לשירותם הצבאי.

למרות שירותו בצה”ל ועמידתו בכל הדרישות כדי להפוך לאזרח, משרד הפנים לא היה מוכן להעניק לו אזרחות. הסירוב התבסס על אפלייה דתית, (המושפעת במידה רבה על ידי תפיסות יהודיות חרדיות).

בהתאם לסעיף 6 לחוק האזרחות, 5712-1952 (להלן: “חוק האזרחות”), כל אדם המשרת בצה”ל, לתקופה של 18 חודשים לפחות, זכאי לאזרחות ישראלית. עליו להגיש בקשה ולהכריז שברצונו להשתקע בארץ. חוק זה חל בדרך כלל על תושבי קבע בישראל. אחרי ש”א” המתין להחלטה כמה שנים טובות, מכון ירושלים לצדק עתר לבית המשפט העליון של ישראל בשמו של “א”. המכון ביקש שתינתן לו אזרחות ללא עיכובים נוספים, על פי סעיף 6 לחוק האזרחות.

litigation-Carrying-the-heavy-gear-becomes-even-harder-when-they-have-to-do-it-through-mud-and-rain

מספר חודשים לאחר הגשת העתירה, (בעוד “א” שירת במילואים במהלך מבצע “צוק איתן”) סנגורי המדינה הבינו כי לא הייתה הצדקה חוקית שלא להעניק אזרחות מלאה ל-א’. כתוצאה מכך, נקרא  א’ למשרד הפנים, נשבע אמונים למדינת ישראל וקיבל את אזרחותו המיוחלת.

עתירת ארנונה

בחודש ינואר 2012, הגיש “מכון ירושלים לצדק” עתירה לבית המשפט העליון בבקשה למתן צו מניעה נגד חוק שמעניק לבתי כנסת ובניינים הסמוכים 100% פטור בארנונה. בעתירתה נטען, כי חוק זה פוגע באופייה הדמוקרטי של ישראל ובזכויות אדם וערכים חברתיים, כיוון שהוא מפלה אזרחים בני דתות אחרות. בקשנו להורות לרשויות המקומיות לפרש ולהחיל את החוק על בתי תפילה של כל הדתות, או, להורות לכנסת לתקן את החוק, כך שהוא יתייחס גם לדתות אחרות מלבד היהדות.

בחודש אוגוסט 2012, תיקנה הכנסת את החוק. כיום חל הפטור על כל בתי התפילה בישראל.

קליבורן הייז: עזרה לאדם ללא ארץ

קליבורן הייז הוא אדם חסר אזרחות כמעט 40 שנה. הייז, 66, נולד בארה”ב, נכה (ידיים קצרות מאוד),בריאות לקויה (חסר שיניים, סובל מבעיות נוירולוגיות ואורתופדיות).

קליבורן, הרגיש קשר חזק לישראל  כבר בצעירותו ובגיל 24, העתיק את מגוריו לישראל ועבר לחיות בדימונה בקהילת העברים- קהילה קטנה שמאמינה כי בניהם צאצאי השבט העתיק של יהודה (קרא עוד כאן). הייז חש כי אינו משתייך באופן מלא לקהילה ועל כן, עזב לירושלים.

litigation-photo

רב  האנשים בקהילת העברים ויתרו על אזרחותם האמריקנית לאחר שהגיעו לישראל, מתוך אמונה שזו הדרך היחידה לקבל אזרחות ישראלית. גם הייז עשה כן. לאחר שעזב את הקבוצה, הגיש בקשה לאזרחות ישראלית במשרד הפנים, אך נדחה. הוא המשיך לקוות, והגיש בקשות רבות – אך נדחה בכל פעם מחדש. ללא אזרחות, לא יכול היה לקבל אישור עבודה או הטבות של מדינה כגון: ביטוח בריאות או פנסיה ובשל כך, היינז פנה ל”מכון ירושלים לצדק” לקבלת עזרה והכוונה.

“מקרים של אנשים חסרי מדינה  בדרך כלל מבוססים על כך שארצם התפרקה לאחר שעזבו אותה”, אמר היועץ המשפטי של “מכון ירושלים לצדק”- עו”ד מיכאל דקר. “השונה במקרה של הייז הוא כי ארצו -ארצות הברית – לא התפרקה. בהתאם למדיניות ארה”ב, זה כמעט בלתי אפשרי לקבל את האזרחות בחזרה לאחר ויתור עליה.”

לאחר מאבקים ציבוריים ודיפלומטיים ארוכים, בשנת 2003 העניק משרד הפנים תושבות קבע לקהילת העברים של דימונה. קליבורן הייז, כבר לא היה חלק מהקהילה ועל כן לא קיבל אזרחות. הוא נאבק רבות בכדי לחיות בישראל- ללא זכות לעבוד, ללא גישה לביטוח בריאות וללא טיפול בבעיות האורתופדיות והנוירולוגיות שלו. “בכל יום כשאני קם בבוקר, אני מקווה”, אמר הייז . “התקווה היא עדיין שם. אני לא מוותר. אני הולך להמשיך לנסות”.

בשנת 2008 ,מכון ירושלים לצדק לקח על עצמו את המקרה של קליבורן הייז. לאחר כמה ערעורים שנדחו על ידי משרד הפנים הישראלי, המכון עתר לבתי המשפט בישראל על מנת שיוענק להייז מעמד של אדם חסר אזרחות מטעמים הומניטריים; וכן על סמך העובדה שהקהילה העברית כולה (שהוא היה חבר  בה כשהוא ויתר על אזרחותו האמריקנית) קיבלה מעמד של תושב קבע.

בית המשפט הסכים לבחון את המקרה מחדש על בסיס הומניטרי, בתנאי שהייז יגיש קודם עתירה להחזרת האזרחות האמריקנית, כך שיהיה באפשרותו להוכיח את חוסר יכולתו לקבל את אזרחותו האמריקאית חזרה.

על ידי גיוס תרומות, “מכון ירושלים לצדק” מתכוון ראשית לשכור שירות של ייצוג משפטי בארה”ב מטעם הייז בכדי לנסות להחזיר את אזרחותו האמריקנית; במידה והבקשה בארה”ב תתקל בסירוב והוא יישאר במעמד של “חסר מדינה”, “מכון ירושלים לצדק” ימשיך במאמציו להשיג לקליבורן הייס מעמד בארץ מטעמים הומניטריים.