מאבדים את הסובלנותיום שני 21/09/2015
ימנים ששונאים שמאלנים וערבים, חרדים וערבים שנחרדים מהומואים ולסביות, שמאלנים שלא סובלים מתנחלים, חילונים ודתיים לאומיים שמתעבים חרדים, והרבה יותר מדי אנשים שעבורם גם בעלי מוגבלויות הם מחוץ לתחום. אולי זאת לא גזענות, כפי שמסביר כאן פרשננו סבר פלוצקר, אבל זו בוודאי היעדר סובלנות ברמה שצריכה להטריד כל אחד ואחת מאיתנו, מראש הממשלה, דרך שר החינוך ועד לדמויות מפתח בכל אחת ואחת מהקהילות שמרכיבות את החברה הישראלית.
בחודשים האחרונים, בעקבות הידרדרות ניכרת בשיח הציבורי, ביקשנו לבדוק עד כמה החברה הישראלית סובלנית כלפי האחר. עשינו את זה באמצעות סקר מקיף, שנערך על ידי מכון מדגם של ד"ר מינה צמח ומנו גבע, בשיתוף מכון ירושלים לצדק; באמצעות מעקב שוטף ומקיף אחר השיח האלים ברשתות החברתיות וגם באמצעות כמה ניסויים בשטח שאימתו את החשש הבסיסי: אנחנו קרובים מאוד לתהום.
באמצעות הסקר ביקשנו לייצר מדד קבוע של סובלנות, על פי כמה פרמטרים: שאלות כלליות על אהדה או חוסר חיבה לכל אחת מהקבוצות, וגם שאלות פרטניות שבאמצעותן ביקשנו לבדוק עד כמה אנחנו מוכנים לקבל את השונה ביום יום שלנו, לפעמים גם ממש להכיר פיזית בקיומו.
ראשית, 69.5% מאזרחי ישראל טענו כי החברה הישראלית גזענית. בקרב יהודים בלבד, אגב, עמד הנתון על כמעט 75%. שנית, ביקשנו מהנשאלים להגדיר כל קבוצה בנפרד: האם אתה אוהד או לא סובל אותה. התוצאות מלמדות שהקבוצה הפחות אהודה בישראל היא דווקא חרדים: 32.7% טענו שאינם סובלים אותם, ורק 16.3% שהם אוהדים אותה. בקרב האוכלוסיה היהודית בלבד הנתון היה אף קיצוני יותר: 37.8% הודו כי אינם סובלים את החרדים כקבוצה.
הבאים ברשימת השנואים הם "השמאלנים". מי הם? לא ברור, אבל ברור שלישראלים נוח לשנוא אותם כקבוצה. 34% מהיהודים הודו בפה מלא שהם לא סובלים שמאלנים. ערבים ישראלים "זכו" (בקרב הנשאלים היהודים) לכ־27% שלא סובלים אותם, לעומת כמעט 16% שאוהדים אותם.
בקרב החרדים, השנואים ביותר היו הרפורמים – 78% אמרו שאינם סובלים רפורמים ואיש לא הסכים להודות שהוא אוהד אותם. אחריהם ברשימה: ערבים ושמאלנים (53.5%) והומואים ולסביות (51.5%). בקרב ערביי ישראל, השנואים ביותר היו אנשי ימין (23.9%), אבל באופן כללי רוב הנשאלים הערבים היו נייטרליים – לא שנאו ולא אהדו במיוחד אף קבוצה.
מכאן עברנו לשאלות ספציפיות: האם תסכים לגור בבניין שיש בו הומו או לסבית/ ישראלי אתיופי/ ערבי (או יהודי, במקרה של ערבים)/ ובעל מוגבלות; האם תסכים שרופא כזה שעבר הכשרה בישראל ינתח אותך; האם תסכים שילדיך ילמדו בכיתה שבה יש בן או בת למשפחה כזאת; האם תסכים לארח בביתך בנסיבות חברתיות אחד החברים בקבוצה הזו; והאם תסכים שילדיך יינשאו לאדם מאותה קבוצה.
כאן התוצאות היו עוד פחות נעימות. אצל החרדים: כ־74% לא יגורו בבניין שיש בו הומו או זוג הומואים; 50% לא יסכימו שרופא הומו ינתח אותם, 48% יסרבו לעבור ניתוח בידי רופא ערבי ו־69% יסרבו שרופא בעל מוגבלות כלשהי ינתח אותם; ובמבחן החתונה, כצפוי, איש לא יסכים שמישהו מילדיו יתחתן עם ערבי/ה, כ־85% שבנם או בתם יתחתנו עם בן או בת להורים הומואים, ו־80% (!) יסרבו שבנם או בתם יתחתנו עם בעל מוגבלות.
בקרב המגזר הערבי: כ־40% לא יגורו בבניין שיש בו משפחה אתיופית, 81.4% בבניין שיש בו זוג הומואים וכמעט 24% בבניין שיש בו משפחה יהודית. הומואים, לעומת זאת, לגמרי מחוץ לתחום: 87% לא מוכנים שילדיהם יינשאו לילד להורים הומואים, ו־79% לא מוכנים שרופא הומו ינתח אותם.
הנתונים הללו נראו היטב גם בשטח. בכמה וכמה בדיקות שערכנו בחודשים האחרונים ברחבי הארץ, התברר לנו שהשכנים אינם נאים בעיניי אף אחד. כלומר, כל קבוצה לא ראתה בעין יפה נציגים מקבוצות אחרות שביקשו להתיישב בקרבתה. זה נכון לערבים, אבל גם לאתיופים ובעיקר לנכים: כמעט בכל שכונה שבה בדקנו, נרשמה התנגדות עזה לבניית מוסד במקום עבור סובלים משיתוק מוחין או פגועי נפש המשולבים בקהילה.
את מדד הסובלנות ערכנו בשיתוף מכון ירושלים לצדק, הפועל לקידום זכויות אזרח, חופש דת ומצפון, והוא בוצע על ידי מכון מדגם של ד"ר מינה צמח ומנו גבע, בהתבסס על תשובותיהם של 590 גברים ונשים, מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל.
"החברה הישראלית מורכבת מקבוצות אוכלוסייה רבות ומגוונות", אומר עו"ד כלב מאיירס, מייסד מכון ירושלים לצדק. "מדד הסובלנות מצביע על שסעים עמוקים שהלכו והתרחבו בשנים האחרונות, ואלה המאיימים על יציבות הדמוקרטיה, שהיא הנכס החשוב ביותר של המדינה. דבר זה מחייב נכונות של כל החברה הישראלית לחזק את ההידברות בין כל גווני האוכלוסייה, לשמור על זכויות המיעוט וזכויות האזרח, לאפשר חופש דת ומצפון ולקבל על עצמם את ההחלטות של המוסדות הפוליטיים והמשפטיים ובראשם בית המשפט העליון".
במקביל, סרקנו את הרשתות החברתיות. רק בחודש אוגוסט האחרון נרשמו 234,542 התבטאויות, נאצות, קללות, התבטאויות גזעניות והסתה ברשתות החברתיות. מתוכם, 7,154 היו קריאה ישירה לאלימות פיזית (להרוג, לרצוח, לאנוס ולשרוף).
לא יהיה זה מפתיע לגלות שנרשמה קורלציה ברורה בין התבטאויות של פוליטיקאים לבין תגובות אלימות והסתה של הגולשים. כשסגן שר הפנים ירון מזוז אמר לחברי הכנסת הערבים: "תגידו תודה שיש לכם תעודות זהות!" (24 ביוני), נראתה התגובה ברשת במהירות, עם 2,100 ביטויי גזענות לדבריו, כולל 400 קריאות עקיפות לאלימות פיזית (בעיקר מטעם אלה שתמכו בדבריו) ו־80 קריאות לאלימות פיזית.
דוח השנאה נבנה ביוזמת קרן ברל כצנלסון ובשיתוף חברת Vigo, חברת מחקר המובילה בניטור, מחקר ומערכות טכנולוגיות לניהול השיח במדיה החברתית. "בימים אלה אנו חווים חוויות קשות של גזענות מילולית שבאה לידי ביטוי בעל עת ובכל מקום", אמר על הנתונים חמיס אבולעפיה, חבר הקרן. "כמי שחי פה ואכפת לו ממה שקורה מסביב החלטתי להירתם בכל כוחי לטובת גיזום עשבי תופעות הפרא כדי להפוך את ישראל למקום טוב יותר".