דו"ח זה קבע לראשונה כי חמאס, בהיותו שחקן דמוי-מדינה (quasi-state actor), כפוף לחוק זכויות האדם הבינלאומי (IHRL). לא זו בלבד שמטרתו של החוק מושגת באמצעות החלתו על כל השחקנים בזירה הבינלאומית, אלא שהחוק הבינלאומי מחייב בייחוד שחקנים דמויי מדינה – ישויות בעלות שליטה והשפעה משמעותית על אוכלוסייה – לקיים את חוק זכויות האדם הבינלאומי. שנית, דו"ח זה דן במעמד המדינה על פי החוק הבינלאומי ובהשלכות במידה שארגון טרור הופך לישות השולטת במדינה מוכרת, לרבות הענקת חסינות למנהיגים טרוריסטים, הצדקת טרור וערעור יכולתה של הקהילה הבינלאומית להילחם בטרור באופן תקיף והחלטי.