fbpx

ציד המכשפות נגד התאגידים הישראלים
teamjij
יום שלישי 24/07/2018

לאור החלטה 36/31 של מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNRC), הוועדה הבין-לאומית לבדיקת העובדות על ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים מקימה מאגר מידע, המגייס מספר רב של חברות, אשר לכאורה עוסקות בפעילויות מסוימות הקשורות לפעילות ההתיישבות הישראלית, ועל כן יכנסו בשל כך ל"רשימה שחורה" בשוק.

למעשה, חברות טרנס-לאומיות אלו עוסקות בפעילויות עסקיות בכל הגדה המערבית, ולפיכך הן פעילות לא רק באופן בלעדי, אך גם באזורים אלה. עם זאת, הן מעריכות ומסייעות לזכויות אדם, מה שהכרחי עבור חברות בעלות נוכחות בשוק הבינלאומי ותדמית בינלאומית. הן אינן פועלות על פי דעות קדומות או באפליה כשמדובר בבחירת הלקוחות שלהן ואינן תומכות באופן שיטתי באג'נדה פוליטית מסוימת.

טענות אלה הן חלק מתנועה המתמקדת בתעמולה אנטי-ישראלית. לכאורה, היועץ המיוחד של האו"ם לגבי השטחים הפלסטיניים, ריצ'רד פאלק, יזם את הרשימה. פאלק זוהה שוב ושוב עם הערות אנטישמיות וקיצוניות שהביאו לדרישות שונות הקוראות להתפטרותו ממספר צדדים רב. מכך משתמע כי המניע הבסיסי של רשימה שחורה זו, הוא יותר ממפוקפק. 

בין השנים 2006 ל-2016, כ-50% (68 מתוך 135) מהחלטות מועצת זכויות האדם של האו"ם כוונו  נגד ישראל, וישראל היא היחידה אשר נבחנת בכל אחת משלושת ישיבותיה של המועצה מדי שנה. אזורים אחרים, כגון סהרה המערבית או צפון קפריסין שהתמודדו עם נושאים דומים, זכו להתייחסות במעט יותר מקרים. הדבר מדגים את מדיניות העבודה הסלקטיבית ביותר של ה-UNHRC, אשר סותרת לחלוטין את מטרתה לחזק ולפתח את זכויות האדם בהקשר גלובלי. ההתמקדות הלא-מידתית הזאת בישראל אף זכתה לביקורת של מזכ"ל האו"ם לשעבר, באן קי מון.

עם זאת, מוטל ספק לגבי האם מדובר בסוגיה שצריכה לזכות להתייחסות על ידי ה- ,UNHCR שכן היא נוגעת בעיקר להיבט עסקי, וגישה הממוקדת מדי בזכויות אדם עשויה שלא להקנות תשומת לב מספקת למציאות הכלכלית ולהקשר המלא של המצב. יש הטוענים כי אין כל סתירה בין זכויות האדם לבין פעילות עסקית. למעשה, הפעילות העסקית בשטחים הכבושים אינה מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, שכן היא תמנע מאנשים (כלומר, פלסטינים) הגדרה עצמית. מומחים משפטיים בינלאומיים שונים ומשרדי חוץ אשר נתנו את הסכמתם לפעילויות האמורות בכל רחבי העולם תמכו בדעה זו. הסעיף האמור, סעיף 49 של אמנת ג'נבה הרביעית, אינו אוסר בהכרח על כל פעילות כלכלית, אלא רק על אלו שיתרמו באופן ישיר או יסייעו בטרנספר של אוכלוסייה; אינם מהווים חלק שוטף מממשל; או שאינם משרתים את טובת המקומיים (כלומר, פלסטינים). חריגים אלו, המכונים חריגי נמיביה, אמורים למנוע מקרים בהם יתרונות הנגזרים משיתוף פעולה בינלאומי לא מטיבים עם המקומיים. בדומה לכך, ב-2002 טען היועץ המשפטי של האו"ם, הנס קורל, כי פעולות כלכליות יכולות להיחשב בלתי חוקיות רק אם הן "מתנהלות תוך התעלמות מהצרכים והאינטרסים של תושבי אותו שטח".

כך למשל, בעניינה של חברת התקשורת הישראלית, בזק. החברה מספקת רשתות תקשורת לאוכלוסייה הפלסטינית ולאוכלוסייה הישראלית שחיה בגדה המערבית, ולכן היא חלק חיוני מהתשתית באזור זה. כאמור, יש להביא בחשבון את הכמות המשמעותית של הפלסטינים שעדיין מתגוררים באזורים אלה. לפיכך, אם יאסר על אזורי ההתיישבות האמורים להיכלל בתחום פעילותה של בזק, לא רק ישראלים אלא גם פלסטינים יפגעו מצעדים אלה, משום שעקב היעדר חלופות, האזורים המנותקים יהפכו למעשה לאזורים בלתי ניתנים ליישוב. אותו דבר למעשה חל על מוצרים לא מעטים, אשר פשוט לא יהיו זמינים בשטחים הפלסטיניים ללא היצוא הישראלי. בנוסף, הגבלה זו תביא לקיצוץ בעבודות, מה שגם ישפיע על ישראלים ופלסטינים. בהתחשב בכך ששיעור האבטלה כבר גבוה במיוחד בגדה המערבית (יותר מ -25%), הדבר עלול להוביל להחמרה משמעותית באיכות החיים המקומית. יתר על כך, רבות מהחברות הישראליות מחילות חוקי עבודה ישראלים, הקובעים שכר מינימום גבוה יותר מחוקי העבודה הפלסטיניים. כמו כן, הפלסטינים עצמם גילו נטייה גוברת לעסוק ביחסים עסקיים עם חברות ישראליות. בשנת 2011, מחקר סנסציוני שנערך על ידי אוניברסיטת אל-קודס מצא כי פלסטינים משקיעים כפליים בישראל מאשר בגדה המערבית.

לבסוף, ההוראות הנ"ל נועדו לעסוק באחריות בינלאומית. בהתאם לכך, אין להטיל על ישות מן המגזר הפרטי אחריות משפטית על תמיכה בפיתוח אזורי ההתיישבות או בהגבלת הזכות להגדרה עצמית כגון האחריות הישראלית לעמוד בדרישות החוק הבינלאומי. לפיכך, אם אין בסיס חוקי על פיו ניתן להטיל אחריות על חברות לגבי פעילות עסקית במשפט הבינלאומי, אין צורך ליצור "רשימה שחורה" בינלאומית, אשר בהחלט תגרום נזק עבור החברות המושפעות. הדבר נשאר בגדר תחום השיפוט הלאומי של המדינה.

הפניות:

//www.ngo-monitor.org/submissions/amuta-ngo-responsibility-submission-human-rights-council-unhrc-blacklist/

//www.haaretz.co.il/1.4515563

//www.businessinsider.com/israel-us-prevent-un-blacklist-of-businesses-in-west-bank-2017-11

//www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-5034082,00.html

//www.israelhayom.com/2017/07/20/un-seeks-to-blacklist-israeli-firms-beyond-the-green-line/

//www.unwatch.org/category/people/richard-falk/

//ap.ohchr.org/documents/dpage_e.aspx?si=A/HRC/RES/31/36

//www.ohchr.org/EN/HRBodies/HRC/RegularSessions/Session22/Pages/ListReports.aspx

//www.independent.co.uk/news/world/middle-east/ban-ki-moon-united-nations-disproportionate-israel-focus-resolutions-palestinians-human-rights-danny-a7481961.html

//www.unwatch.org/un-israel-key-statistics/

//www.tuc.org.uk/sites/default/files/tucfiles/LegalOpinionIsraeliSettlements.pdf

//jtl.columbia.edu/wp-content/uploads/sites/4/2015/06/Kontorovich-Article_53-CJTL_584.pdf

//www.wsrw.org/a128x982

//www.haaretz.com/print-edition/features/study-palestinians-invest-twice-as-much-in-israel-as-they-do-in-west-bank-1.396979

//www.worldbank.org/en/country/westbankandgaza/overview

//finance.walla.co.il/item/3096872

עוצב על ידי: סטודיו רעות טוקר נבנה על ידי: REALMEDIA בניית אתרי וורדפרס