הזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר אינן מוזכרות
כמעט במדיה החברתית של הצלב האדום
מכון ירושלים לצדק פנה במכתב לנשיאת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (International Committee of the Red Cross), מיריאנה ספוליאריץ', ובו הוא מביע דאגה בנוגע לתוכן המופץ דרך ערוצי המדיה החברתית של ה-ICRC בהקשר של הסכסוך המתמשך בין חמאס לישראל.
"במציאות של ימינו, למדיה החברתית ישנה השפעה עצומה על תפיסת קונפליקטים. היא מעצבת נרטיבים, ומשפיעה, על דינמיקה של קונפליקטים. האירועים האחרונים הדגישו, ביתר שאת, את החשיבות הקריטית של תגובת ה- ICRC בתחום זה", אומר מנהל מחלקת משפט בינלאומי ודיפלומטיה ציבורית במכון ירושלים לצדק, עו"ד אורי מורד.
לדברי עו"ד מורד הכרחי כי ארגון עצמאי ונייטרלי, כמו הצלב האדום, המוקדש לשמירה על הגנה הומניטרית על קורבנות סכסוכים ועל עקרונות המשפט הבינלאומי, ישמור על סטנדרט גבוה של ניטרליות, איזון ודיוק בהצגת קונפליקטים.
מורד הביע דאגה בנוגע לחוסר הפרופורציה במיקוד התוכן. בתכנים המשותפים על ידי הצלב האדום בפלטפורמות המדיה החברתית שלו מושם דגש בולט על רצועת עזה. (ראה נספח 1 ). הדבר ניכר בתיאורי סצנות מעזה, סטטיסטיקת נפגעים ומידע על קורבנות בתוך עזה. עם זאת, קיים היעדר בולט ומשמעותי בכל הנוגע לתכנים המתארים את הזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ואת ההשפעה על יישובים בישראל הסמוכים לרצועת עזה. פער בולט עליו מצביע עו"ד מורד ניכר בחשבון האינסטגרם של הארגון בעקבות סדרת הפיגועים המחרידים ב -7 באוקטובר. לדברי מורד נדרשה עמדה איתנה יותר של הצלב האדום נגד הפרות המשפט ההומניטארי הבינלאומי שביצע חמאס לרבות מעשים העולים כדי רצח עם.
"ניכר כי המדיה החברתית של הICRC נעדרה תכנים כלשהם, בין אם תמונות, גרפיקה או סרטונים המתייחסים לנזק העצום שנגרם לצד הישראלי. נזק זה כולל בין היתר, את המראות המטרידים של בתים שהצטמצמו להריסות, קירות חרוכים, זירות של הרס המוני והתקפות רקטות הרסניות על תשתיות אזרחיות בתל אביב, אשקלון ובמקומות נוספים", נכתב לנשיאת הצלב האדום. "לחוסר הפרופורציה בתוכן, השלכות משמעותיות. הוא מוביל להטיה בנרטיב הכללי, בתפיסה הציבורית עד לעומקי הבנת הסכסוך. בהתחשב בתפקידו המשפיע של הצלב האדום במתן מידע על קונפליקטים. חיוני ביותר לאמץ גישה מאוזנת וניואנסית יותר, גם במדיה חברתית".
מנכ"לית מכון ירושלים לצדק ירושלים לצדק, פלביה סוולדה הציגה נתונים ולפיהם בתקופה שבין ה – 7 באוקטובר ל – 25 באוקטובר, חלה עלייה של 500% בהיקף האירועים האנטישמיים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברשתות החברתיות בפרט, העלייה בשיח האנטישמי המקוון עמדה על 400% , בין ה-7 ל-23 באוקטובר, זאת בהשוואה ל-17 הימים שקדמו למלחמה, ו- 340% בהשוואה לאותם תאריכים בחודשים הקודמים. The State of Antisemitism in the World A Summary of the First Three Weeks of the 'Swords of Iron' . War, 2023
"העלייה החדה באנטישמיות במדיה החברתית הביאה להשלכות קשות. היא לא איחרה לצאת מהמרחב המקוון ולזלוג לעולם האמיתי, תוך התפשטות של גילויי שנאה ואלימות נגד יהודים. מקרים של אלימות וונדליזם על רקע אנטישמי התרחשו בכל רחבי העולם, כאשר בתים ודירות פרטיים בערים כמו ברלין, פריז ואחרות סומנו במגני דוד. בתי כנסת, אנדרטאות לזיכרון השואה, בתי ספר יהודיים, בתי קברות יהודיים ואתרים היסטוריים יהודיים במקומות כמו ג'ירונה, ברלין, וינה, רומא וסלוניקי היו יעדים להתקפות, זאת כאשר לרוב מלוות אלו בכתובות אנטי-ישראליות ואנטישמיות, לרבות שימוש בצלבי קרס. תקרית מטרידה במיוחד התרחשה ב-4 בנובמבר כאשר יהודייה כבת 30 נדקרה בביתה שבליון, צרפת, והתוקף שלה השחית את דלתה בסמל צלב קרס. תקרית טרגית נוספת ארעה ב 6 בנובמבר, זאת כאשר מפגין פרו-פלסטיני נטל את חייו של את פול קסלר, יהודי בן 65 . אירוע אשר הדגיש, ביתר שאת, את ההשפעה ההרסנית בעולם האמיתי של האנטישמיות הגואה", אומרת מנכ"לית מכון ירושלים.
סוולדה: "הקשר המסוכן והבל יינתק שבין אנטישמיות במרחב המקוון לבין מעשי אלימות מוחשיים נגד יחידים, קהילות ומוסדות יהודים, מדגיש שוב את הצורך הדחוף בכיסוי מאוזן ואחראי בפלטפורמות המדיה החברתית. זו הסיבה שאנו מאמינים בתוקף כי ה- ICRC חייב לשמור על איזון וניטרליות בתוכן המשותף בפלטפורמות המדיה החברתית שלו".