תקציר מנהלים
אנו, מכון ירושלים לצדק מתכבדים להניח על שולחנו של משרד התובע בבית הדין הבינלאומי הפלילי, דרישה לחקירתו של מחמוד עבאס (אבן מאזן) בגין פשעים נגד האנושות אשר ביצעה הרשות הפלסטינית בראשותו כנשיאה והכל בתקופה שבין יוני 2014 ועד אפריל 2018.
החל מחודש יוני 2014 ועד לחודש אפריל 2018, הרשות הפלסטינית, בהנהגתו של מחמוד עבאס ביצעה, באמצעות מערכת שיטתית ונרחבת, עינויים והתעללות מתמדת בעם הפלסטיני תוך התעלמות בוטה מזכויות האדם הבסיסיות שלהם. הפרות זכויות האדם הללו נמשכו חרף הצטרפותה של הרשות הפלסטינית לאמנות ולסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם. לאור האמור, אנו, מכון ירושלים לצדק, קוראים למשרד התובע הכללי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, לפתוח בחקירה בגין פשעים נגד האנושות נגד האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית בהתאם לסעיף 15 לחוקת רומא.
בשנת 1995 במסגרת הסכמי אוסלו, העניקה מדינת ישראל לפלסטינים בראשות יאסר ערפאת, ממשל עצמי בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. עם זאת, היעדר פשרה בשני הצדדים ומאבקים בין פלגים פלסטיניים יריבים הובילו לקיפאון במשא ומתן. הפת"ח, מפלגת השלטון של הרש"פ בראשות אבו-מאזן, הוכיחה כי היא אינה יעילה ומושחתת, והותירה את העם הפלסטיני עני ומאוכזב. כל אלו תרמו לעלייתה של תנועת חמאס, עמה נאלץ פת"ח להקים ממשלת אחדות לא יציבה ב -2006. בעקבות פירוק הממשלה ב -2007, תפס אבו מאזן את השלטון בגדה המערבית, ומאז נשאר מנהיגה של הרשות הפלסטינית.
בעקבות הצטרפותה לאו"ם כמדינה משקיפה שאינה חברה ב -2012, אישררה הרשות הפלסטינית מספר רב של אמנות והסכמים בדבר זכויות האדם כדי לכלול את חוקת רומא בשנת 2015. ברם, על-אף התחייבויות אלה, העם הפלסטיני ניצב בפני קמפיין עקבי של התעללות תחת הרשות הפלסטינית. על פי הוועדה העצמאית לזכויות האדם, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, ועדת האו"ם למימוש זכויותיהם הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלסטיני, אדמיר וארגוני זכויות אדם רבים אחרים וכן עדויות מאומתות של מאות קורבנות, כוחות הביטחון הפלסטינים התעללו בעם הפלסטיני באמצעות מעשי מכות חמורים, מעצרים שרירותיים, עינויים פסיכולוגיים הכוללים איומים אלימים והתעללות מילולית, עינויים פיזיים כגון "שאבח" (עמדות לחץ), בידוד חמור ופעולות אחרות של יחס בלתי אנושי. טיפול זה התרחש בכל רמות החברה, אך בוצע בעיקר נגד סטודנטים, עיתונאים, דמויות פוליטיות וכל אלו אשר העזו לבקר את ממשלת הרשות או שיתפו פעולה עם חמאס או עם ישראל. במקרים רבים, הפרות אלה הביאו למוות. בעניין זה נציין כי, באחד המקרים, במהלך התקופה האחרונה, כוחות הביטחון הפלסטיניים דיכאו באלימות מחאה שקטה מחוץ לרמאללה בגדה המערבית. התוצאה, לפחות 21 בני אדם נפצעו. במקרה אחר, שישה סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית היו בדרכם לבקר חבר מכפר השוכן מערבית לרמאללה, כאשר סיור צבאי עצר אותם מסיבות שאינן ברורות. תקרית זו הסתיימה בהכאתם של תלמידים אלו בטרם שוחררו לדרכם.
אמנת רומא כמו גם פסקי דין רבים של בית הדין הבינלאומי הפלילי קובעים, כי מעשי ההתעללות המצוינים לעיל מהווים פשעים נגד האנושות. כפי שהראיות מצביעות בבירור, כוחות הביטחון הפלסטיניים ביצעו שורה של הפרות וביניהם, התעללות, כולל מאסר וחסך חמור של חירות גופנית, עינויים, רצח ומעשים לא אנושיים אחרים בעלי אופי דומה. המעשים הללו נעשו כנגד האוכלוסייה האזרחית באופן נרחב ושיטתי, וישנן עדויות תומכות רבות המעידות על כך שמנהיגי הרשות הפלסטינית ידעו על מעשים אלו או למצער, נמנעו בכוונה מלדעת אודותם.
על פי אמנת רומא, מחמוד עבאס הוא הנושא באחריות הפלילית בגין מעשי זוועה אלה. אף שנמנע מעשיית המעשים בפועל, עבאס לא פעל במסגרת אחריותו למנוע ולהעניש בגין פשעים אלה ובכך עומד המקרה בדנן בדרישת " המשלימות" על פי עיקרון המשלימות. עבאס אמנם איננו מפקד צבאי, אך כנשיא הרשות הפלסטינית עבאס מחזיק בשליטה אפקטיבית על כוחות הביטחון הפלסטינים. בתוך כך, יש לעבאס הכח למנות או להרחיק בעלי תפקידים ממשלתיים המחזיקים בסמכות ישירה על כוחות הביטחון, כמו גם להנפיק צווים נשיאותיים אשר יאסרו או יענישו בגין ההפרות נשוא בקשה זו. כמי שעומד בראש המועצה לביטחון לאומי, האחראית על נושא הפיקוח על כוחות הביטחון הפלסטיניים, עבאס מחזיק באחריות ברורה ועליו לנקוט בפעולות כמענה למעשיהם של כוחות הביטחון הפלסטינים. אלא מאי, עבאס לא נוקט כל פעולה משמעותית בעניין זה. עבאס העניק למעשה לכפופים לו, חסינות מפני אי עמידה בסטנדרטים בינלאומיים אליהם התחייב ומעולם לא אכף ובהבטחות חוזרות ונישנות לפתיחתן של חקירות- חקירות אשר מעולם לא התממשו. בהינתן הכיסוי העקבי, הספציפי והמדויק של הפרת זכויות אדם לאורך שנות שלטונו, העלאת טענות לפיהן לא היה מודע, יעידו בהכרח על שותפות או למצער, רשלנות מכוונת. עובדת היותו מודע לכוחו ולמלוא עוצמתו לצד העבודה כי נמנע להפעיל סמכותו וכשל, ממחישים היטב את אחריותו הפלילית של עבאס.
אין ספק כי הפשעים נגד האנושות אשר בוצעו תחת עבאס חוסים תחת סמכות שיפוטו של בית הדין הבינלאומי הפלילי ועומדים בקריטריונים לפתיחת חקירה. העובדות תואמות אף את דרישת "חומרת המעשים" זאת לנוכח מספר זניח של מקרי עינויים אשר נחקרו על ידי הרשות הפלסטינית. ההפרות החוזרות והנשנות לצד חוסר רצון לאכיפה על פני חלק ניכר מהעשור האחרון, מלמדות כי חקירות עתידיות אפקטיביות ותביעות לשינוי מדיניות, פשוט בלתי סבירות. עובדה זו מעידה בבירור על הצורך המונח לפתחו של בית הדין לפתוח בחקירה יסודית ואובייקטיבית, שכן כאמור לעיל, נראה כי הרשות הפלסטינית לא תפעל בעניין.
בשלב האחרון יצוין כי, המתואר בבקשתנו עומד גם בדרישת "חומרת המעשים". פשע העינויים הינו אחד הפשעים החמורים והאכזריים ביותר הקיימים. לא זו בלבד שהוא גורם סבל פיזי ופסיכולוגי קשה לקורבן ובמקרים מסוימים מוביל אף למוות, הוא יוצר מצוקה קשה למשפחות הקורבנות. ההתעללות השיטתית והנפוצה שנגרמה לעם הפלסטיני על ידי הממשלה, אותה ממשלה אשר נשבעה להגן עליהם, השפיעה אנושות על נפשו של העם הפלסטיני.
לאור כל האמור לעיל, אנו קוראים לתובע בית הדין הבינלאומי הפלילי, לפתוח בחקירה אודות הפשעים נגד האנושות אשר ביצעה הרשות הפלסטינית תחת נשיאה, מחמוד עבאס. חקירה מעין זו תהווה הזדמנות לבית הדין הבינלאומי הפלילי להעניק סעד לאנשים שעברו התעללות, לשים קץ לחסינותם של פוליטיקאים בכירים ומבצעי המעשים השפלים הללו ולהפגין בפני הקהילה הבינלאומית את חוסר הסובלנות שלה כלפי מעשי עינויים נשוא בקשה זו.