פניה לוועד הבינלאומי של הצלב האדום
גב' מיריאנה ספוליאריץ' אגר,
הנשיאה הנכבדה של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום
גב’ ספוליאריץ’ הנכבדה,
רינו להביא בזאת לידיעתכם סוגיה דחופה הנוגעת לשימוש במדיה החברתית על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) בהקשר של הסכסוך המתמשך בין חמאס לישראל.
במציאות של ימינו, למדיה החברתית ישנה השפעה עצומה על תפיסת קונפליקטים. היא מעצבת נרטיבים ומשפיעה בלי משים על דינמיקה של קונפליקטים. האירועים האחרונים הדגישו, ביתר שאת, את החשיבות הקריטית של תגובת ה-ICRC בתחום זה.
הדאגה המרכזית העומדת על הפרק נסובה סביב האיזון והניטרליות של התוכן המופץ דרך ערוצי המדיה החברתית של ה-ICRC. כארגון עצמאי ונייטרלי המוקדש לשמירה על הגנה הומניטרית על קורבנות סכסוכים ועל עקרונות המשפט ההומניטארי הבינלאומי (IHL), הכרחי כי הפעילות והכיסוי של המדיה החברתית של ה-ICRC תשמור על סטנדרט גבוה של ניטרליות, איזון ודיוק בהצגת קונפליקטים.
מדאיג במיוחד הוא חוסר הפרופורציה במיקוד התוכן. דגש בולט על רצועת עזה ניכר בתכנים המשותפים על ידי ה-ICRC, באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית שלו (ראה נספח 1). הדבר ניכר בתיאורי סצנות מעזה, סטטיסטיקת נפגעים ומידע על קורבנות בתוך עזה. עם זאת, קיים היעדר בולט ומשמעותי בכל הנוגע לתכנים המתארים את הזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ואת ההשפעה על יישובים בישראל הסמוכים לרצועת עזה.
יתר על כן, פער בולט בחשבון האינסטגרם של ה-ICRC נצפה בעקבות הפיגוע המחריד ב-7 באוקטובר. בעוד שזה הזכיר את לקיחת בני ערובה ועמד על חשיבות השמירה על המשפט ההומניטרי הבינלאומי, נדרשה עמדה איתנה יותר נגד הפרות המשפט ההומניטארי הבינלאומי שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, לרבות מעשים העולים כדי רצח עם.
לא זו אף זו, ניכר אף כי המדיה החברתית של ה- ICRC נעדרה פוסטים כלשהם, בין אם תמונות, גרפיקה או סרטונים, המתייחסים לנזק העצום שנגרם לצד הישראלי. נזק זה כולל בין היתר, את המראות המטרידים של בתים שהצטמצמו להריסות, קירות חרוכים, זירות של הרס המוני והתקפות רקטות הרסניות על תשתיות אזרחיות בתל אביב, אשקלון ובמקומות נוספים.
לחוסר הפרופורציה בתוכן, כפי המתואר לעיל, השלכות משמעותיות. הוא מוביל להטיה בנרטיב הכללי, בתפיסה הציבורית עד לעומקי הבנת הסכסוך. בהתחשב בתפקידו המשפיע של ה-ICRC במתן מידע על קונפליקטים, יהא זה אך חיוני לאמץ גישה מאוזנת וניואנסית יותר, גם במדיה חברתית.
בתקופה שבין ה – 7 באוקטובר ל – 25 באוקטובר, חלה עלייה של 500% בהיקף האירועים האנטישמיים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברשתות החברתיות בפרט, העלייה בשיח האנטישמי המקוון עמדה על 400% , בין ה-7-23 באוקטובר, זאת בהשוואה ל-17 הימים שקדמו למלחמה, ו-340% בהשוואה לאותם תאריכים בחודשים הקודמים (The State of Antisemitism in the World A Summary of the First Three Weeks of the 'Swords of Iron' War, 2023).
העלייה החדה באנטישמיות במדיה החברתית הביאה להשלכות קשות. היא לא איחרה לצאת מהמרחב המקוון ולזלוג לעולם האמיתי, תוך התפשטות של גילויי שנאה ואלימות נגד יהודים. מקרים של אלימות וונדליזם על רקע אנטישמי התרחשו בכל רחבי העולם, כאשר בתים ודירות פרטיים בערים כמו ברלין, פריז ואחרות סומנו במגני דוד. בתי כנסת, אנדרטאות לזיכרון השואה, בתי ספר יהודיים, בתי קברות יהודיים ואתרים היסטוריים יהודיים במקומות כמו ג'ירונה, ברלין, וינה, רומא וסלוניקי היו יעדים להתקפות, זאת כאשר לרוב מלוות אלו בכתובות אנטי-ישראליות ואנטישמיות, לרבות שימוש בצלבי קרס. תקרית מטרידה במיוחד התרחשה ב-4 בנובמבר כאשר יהודייה כבת 30 נדקרה בביתה שבליון, צרפת, והתוקף שלה השחית את דלתה בסמל צלב קרס. תקרית טרגית נוספת ארעה ב 6 בנובמבר, זאת כאשר מפגין פרו-פלסטיני נטל את חייו של את פול קסלר, יהודי בן 65. אירוע אשר הדגיש, ביתר שאת, את ההשפעה ההרסנית בעולם האמיתי של האנטישמיות הגואה.
הקשר המסוכן והבל יינתק שבין אנטישמיות במרחב המקוון לבין מעשי אלימות מוחשיים נגד יחידים, קהילות ומוסדות יהודים, מדגיש שוב את הצורך הדחוף בכיסוי מאוזנן ואחראי בפלטפורמות המדיה החברתית. זו הסיבה שאנו מאמינים בתוקף כי ה-ICRC חייב לשמור על איזון וניטרליות בתוכן המשותף בפלטפורמות המדיה החברתית שלו.
לאור כל האמור לעיל, אנו קוראים לכם שלא להסיר תוכן קיים, אלא להוסיף לו מידע נוסף על הזוועות שבוצעו בישראל על ידי חמאס וקבוצות טרור פלסטיניות אחרות. פעולה זו תתרום לשיח ציבורי מושכל ומאוזן יותר בנושאים קריטיים אלו.
בכבוד רב,
לוט: פבריציו קרבוני, מנהל אזורי למזרח הקרוב ולמזרח התיכון, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום.
אלסנדרה מנגון, ראש משלחת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בישראל והשטחים הכבושים.
