בית הדין הפלילי הבינלאומי – אינו רשאי להפעיל את סמכותו על אזרחים ישראליים

בעקבות בקשתו של התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לפעול להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בגין אחריותם לכאורה לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, הגיש מכון ירושלים לצדק את הסתייגויותיו לבית הדין בסוף השבוע שעבר.

 לדוח המלא לחץ כאן

במסמכי ההסתייגות שהוגשו נטען כי הסכמי אוסלו, המסדירים את היחסים בין ישראל לפלסטינים, מהווים מסמך משפטי מחייב ומרכזי הזוכה להכרה בינלאומית. בהתאם להסכמים אלה, לרשות הפלסטינית אין סמכות שיפוט פלילית על אזרחים ישראלים, ולכן היא אינה יכולה להעביר סמכויות שאינן ברשותה לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

עוד נכתב כי בהחלטתו מ-2021 הצהיר בית הדין כי הוא אינו יכול לקבוע אם פלסטין היא מדינה. "הסיווג הנוכחי של התובע הראשי את הסכסוך, הן כעימות בינלאומי והן כעימות שאינו בינלאומי, נובע מחוסר ודאות בחוק ובפרשנותו על ידי בית הדין. מצב זה משפיע על סוגי הפשעים הנחקרים ויוצר חוסר איזון ביישום החוק בין הצדדים השונים. על-מנת שישות תיחשב למדינה והסכסוך יסווג ויוגדר כעימות בינלאומי, עליה לעמוד בארבעה תנאים: אוכלוסייה קבועה, שטח מוגדר, ממשלה אפקטיבית והיכולת לקיים יחסים בינלאומיים. מכון ירושלים לצדק טוען במסמך ההסתייגויות שהגיש כי פלסטין אינה עומדת בתנאים אלו, והכרזתה החד-צדדית על מדינה נוגדת את הסכמי אוסלו, ולכן היא אינה חוקית על-פי המשפט הבינלאומי.

האופציה השנייה להכרה בסכסוך כעימות בינלאומי היא להכיר בכיבוש. בעניין זה, אנו טוענים בפנייתנו לבית הדין כי ישראל נסוגה מרצועת עזה בשנת 2005 וכי היא אינה שולטת בה, אלמנט הדרוש על-מנת להיחשב לכובש. לפיכך, פעולות הצבא הנוכחיות של ישראל בעזה נחשבות כחלק מעוינות פעילה ולא ככיבוש.

הצורך בכיבוד ההסכמים הקיימים וכללי המשפט הבינלאומי, ומזהיר מפני שינוי, סטייה או פירוש מחדש של ההסכמים על ידי בית הדין. צוות המכון הוסיף והבהיר כי כדי להבטיח מסגרת משפטית ברורה והוגנת ביחסי ישראל והפלסטינים, ולמנוע החלטות חד-צדדיות העלולות לפגוע בתהליך לשלום, על בית הדין לכבד את מה שסיכמו הצדדים בהסכמי אוסלו ואת הגבולות שהוגדרו בהם.

 לדוח המלא לחץ כאן

  • לדוח המלא:
Designed by: Studio Reut Tucker Built by: Wordpress Development