אומת הסטארט-אפ
teamjij
יום חמישי 30/11/2017

החל מהתקדמות בטכנולוגית יומיומית, כמו Waze וה-USB, ועד לטכנולוגיה רפואית כמו ה- PillCamו-ReWalk (שלד חיצוני שאפשר ללבוש ושמאפשר לאנשים משותקים ללכת), וכל מה שביניהם, ישראל משחררת כל הזמן המצאות היי-טק חדשות. למעשה, במונחים של חידושים, ישראל היא השנייה בעולם רק לעמק הסיליקון; הרביעית בעולם במספר פטנטים לאדם; וראשונה בעולם באיכות מוסדות המחקר המדעי. אבל מה הופך את ישראל, מדינה קטנה בעלת דאגות ביטחוניות מתמשכות ומשאבים טבעיים מוגבלים, לכה מתוחכמת מבחינה טכנולוגית עד שהוענק לה כינוי נוצץ שכזה?

בספר החוקר את התרבות הייחודית והמעט מפתיעה ממדינה כה קטנה וצעירה, מנסים הסופרים שאול זינגר ודן סניור לענות על שאלה זו.

חלק מהרוח היזמית הזאת מיוחסת לצה"ל. המחקר והפיתוח הצבאי, זינגר וסניור מסבירים, מעורר חידושים שמשפיעים על חיי היומיום. הוא יוצר תרבות המקדמת חדשנות, יצירתיות ונועזות. תרבות צה"ל, שנולדה מתוך שירות החובה בישראל, גם יוצרת דורות של אזרחים צעירים בעלי ניסיון שאין אחר כמוהו בתחומי מנהיגות, עבודת צוות, נטילת סיכונים, גאווה לאומית וכמובן טכנולוגיה. לאחר שירותם הצבאי, ישראלים רבים מבלים חודשים או אפילו שנים בטיול בעולם, חוקרים תרבויות ואורחות חיים אחרים. ואיזו דרך טובה יותר יש כדי להגיע לרעיונות חדשים מאשר לעזוב את אזור הנוחות שלך ולראות איך הדברים עובדים ברחבי העולם?

יתר על כן, כמדינת מהגרים ישראל כבר מלאה באנשים שהם נוטלי סיכונים מטבעם. הסטריאוטיפים הנפוצים של הישראלים, העולים והצברים כאחד, כוללים מילים כמו חצופים, עצמאיים, מחפשי הרפתקאות, ובעלי ביטחון עצמי. תכונות כגון אלה חיוניות לא רק לסקטור הטכנולוגי, אלא גם למקצוענות ולמבנה הארגוני בכלל. התרבות העסקית הישראלית משקפת את כלל החברה, בכך שהיא נתפסת כמשפחה אחת ענקית. הדבר מעודד סגנון תקשורת ישיר וכן, אשר עלול להיחשב כנימוס עסקי לא מקובל במדינות אחרות. עם זאת, תרבות מקצועית בלתי פורמלית זו מעוררת רמה מכובדת של חריגה מהנורמה. זה לא נחשב גס או לא מקובל לשאול שאלות קשות, לאתגר את הדרך המסורתית בה עושים דברים, או להציע רעיונות חדשים ומחוץ לקופסה; למעשה, כל אלה מעודדים מאוד.

התרבות הישראלית גם אינה יכולה להיות מופרדת לחלוטין מערכים יהודיים, כגון מיקוד חזק בלמידה והנטייה להטיל ספק בכל דבר. חקירת אפשרויות חדשות, הצגת שאלות והדחף המתמשך ללמוד הינם חיוניים לתרבות הסטארט-אפ שנמצאת בישראל. חידושים – ללא קשר לשאלה האם הם קשורים לטכנולוגיה – מגיעים מאלה שאינם חוששים לקחת סיכונים, אלה שבטוחים ביכולותיהם ורוצים לעשות שינוי. בעוד שרעיונות הם חלק חשוב מחדשנות, מימוש הרעיונות הוא מה שבאמת נחשב.

מעניין לציין כי מדינת ישראל עצמה היא "סטרט-אפ" במובנים רבים. היותה מדינה שמעודדת מאוד קליטת עולים והמדינה היהודית היחידה בעולם, והימצאותן של עשרות מפלגות פוליטיות הן רק חלק מהדברים שהופכים את ישראל למיוחדת כל כך. הרעיון להקים את ישראל היה הצעה נועזת, תחילה בסוף המאה ה-19, כאשר תיאודור הרצל פירסם את הרעיון תוך שימוש באישיותו התיאטרלית והאסרטיבית, בתקופה שבה נתפסו היהודים כקהילה קטנה וחלשה, החיה תחת איום מתמיד של אנטישמיות; ושוב, כאשר דוד בן גוריון דגל בסוציאליזם ובהרחבת מעמד הפועלים, וברצונו "להפריח את השממה במדבר". רעיונות נועזים בשילוב עם כוח הרצון ועוז הרוח לעקוב לממש אותם הם הדברים שהופכים את הסטארט-אפ למה שהוא, בין אם זו חברת היי-טק קטנה או מדינה שלמה.

כיום, קיבוצים ומשקים מעטרים את אדמת המדבר; עצי דקל צומחים ליד בנייני WeWork, בהם פורחים יזמות ויצירתיות מקצועית. ישראל היא "אומת סטארט-אפ" במובנים רבים; לא רק שהמדינה עצמה היא סטארט-אפ, אלא גם התרבות שלה מקדמת שגשוג של רעיונות, חידושים ומודרניות. אסרטיביות, חוסר התאמה לנורמה, והרצון להיות "אור לגויים" מתפשטים בתודעה הישראלית באופן שממריץ חשיבה מתקדמת ופעולה.

בקיצור, את ההסבר להצלחתה של ישראל כמרכז טכנולוגי, מרכז חדשנות ו"אומת סטארט-אפ" אפשר לתמצת למלה אחת: חוצפה.

מהתקדמות בטכנולוגית יומיומית, כמו Waze וה-USB, ועד לטכנולוגיה רפואית כמו ה- PillCamו-ReWalk (שלד חיצוני שאפשר ללבוש ושמאפשר לאנשים משותקים ללכת), וכל מה שביניהם, ישראל משחררת כל הזמן המצאות היי-טק חדשות. למעשה, במונחים של חידושים, ישראל היא השנייה בעולם רק לעמק הסיליקון; הרביעית בעולם במספר פטנטים לאדם; וראשונה בעולם באיכות מוסדות המחקר המדעי. אבל מה הופך את ישראל, מדינה קטנה בעלת דאגות ביטחוניות מתמשכות ומשאבים טבעיים מוגבלים, לכה מתוחכמת מבחינה טכנולוגית עד שהוענק לה כינוי נוצץ שכזה?

בספר החוקר את התרבות הייחודית והמעט מפתיעה ממדינה כה קטנה וצעירה, מנסים הסופרים שאול זינגר ודן סניור לענות על שאלה זו.

חלק מהרוח היזמית הזאת מיוחסת לצה"ל. המחקר והפיתוח הצבאי, זינגר וסניור מסבירים, מעורר חידושים שמשפיעים על חיי היומיום. הוא יוצר תרבות המקדמת חדשנות, יצירתיות ונועזות. תרבות צה"ל, שנולדה מתוך שירות החובה בישראל, גם יוצרת דורות של אזרחים צעירים בעלי ניסיון שאין אחר כמוהו בתחומי מנהיגות, עבודת צוות, נטילת סיכונים, גאווה לאומית וכמובן טכנולוגיה. לאחר שירותם הצבאי, ישראלים רבים מבלים חודשים או אפילו שנים בטיול בעולם, חוקרים תרבויות ואורחות חיים אחרים. ואיזו דרך טובה יותר יש כדי להגיע לרעיונות חדשים מאשר לעזוב את אזור הנוחות שלך ולראות איך הדברים עובדים ברחבי העולם?

יתר על כן, כמדינת מהגרים ישראל כבר מלאה באנשים שהם נוטלי סיכונים מטבעם. הסטריאוטיפים הנפוצים של הישראלים, העולים והצברים כאחד, כוללים מילים כמו חצופים, עצמאיים, מחפשי הרפתקאות, ובעלי ביטחון עצמי. תכונות כגון אלה חיוניות לא רק לסקטור הטכנולוגי, אלא גם למקצוענות ולמבנה הארגוני בכלל. התרבות העסקית הישראלית משקפת את כלל החברה, בכך שהיא נתפסת כמשפחה אחת ענקית. הדבר מעודד סגנון תקשורת ישיר וכן, אשר עלול להיחשב כנימוס עסקי לא מקובל במדינות אחרות. עם זאת, תרבות מקצועית בלתי פורמלית זו מעוררת רמה מכובדת של חריגה מהנורמה. זה לא נחשב גס או לא מקובל לשאול שאלות קשות, לאתגר את הדרך המסורתית בה עושים דברים, או להציע רעיונות חדשים ומחוץ לקופסה; למעשה, כל אלה מעודדים מאוד.

התרבות הישראלית גם אינה יכולה להיות מופרדת לחלוטין מערכים יהודיים, כגון מיקוד חזק בלמידה והנטייה להטיל ספק בכל דבר. חקירת אפשרויות חדשות, הצגת שאלות והדחף המתמשך ללמוד הינם חיוניים לתרבות הסטארט-אפ שנמצאת בישראל. חידושים – ללא קשר לשאלה האם הם קשורים לטכנולוגיה – מגיעים מאלה שאינם חוששים לקחת סיכונים, אלה שבטוחים ביכולותיהם ורוצים לעשות שינוי. בעוד שרעיונות הם חלק חשוב מחדשנות, מימוש הרעיונות הוא מה שבאמת נחשב.

מעניין לציין כי מדינת ישראל עצמה היא "סטרט-אפ" במובנים רבים. היותה מדינה שמעודדת מאוד קליטת עולים והמדינה היהודית היחידה בעולם, והימצאותן של עשרות מפלגות פוליטיות הן רק חלק מהדברים שהופכים את ישראל למיוחדת כל כך. הרעיון להקים את ישראל היה הצעה נועזת, תחילה בסוף המאה ה-19, כאשר תיאודור הרצל פירסם את הרעיון תוך שימוש באישיותו התיאטרלית והאסרטיבית, בתקופה שבה נתפסו היהודים כקהילה קטנה וחלשה, החיה תחת איום מתמיד של אנטישמיות; ושוב, כאשר דוד בן גוריון דגל בסוציאליזם ובהרחבת מעמד הפועלים, וברצונו "להפריח את השממה במדבר". רעיונות נועזים בשילוב עם כוח הרצון ועוז הרוח לעקוב לממש אותם הם הדברים שהופכים את הסטארט-אפ למה שהוא, בין אם זו חברת היי-טק קטנה או מדינה שלמה.

כיום, קיבוצים ומשקים מעטרים את אדמת המדבר; עצי דקל צומחים ליד בנייני WeWork, בהם פורחים יזמות ויצירתיות מקצועית. ישראל היא "אומת סטארט-אפ" במובנים רבים; לא רק שהמדינה עצמה היא סטארט-אפ, אלא גם התרבות שלה מקדמת שגשוג של רעיונות, חידושים ומודרניות. אסרטיביות, חוסר התאמה לנורמה, והרצון להיות "אור לגויים" מתפשטים בתודעה הישראלית באופן שממריץ חשיבה מתקדמת ופעולה.

בקיצור, את ההסבר להצלחתה של ישראל כמרכז טכנולוגי, מרכז חדשנות ו"אומת סטארט-אפ" אפשר לתמצת למלה אחת: חוצפה.

עוצב על ידי: סטודיו רעות טוקר נבנה על ידי: REALMEDIA בניית אתרי וורדפרס