אמא שלך!
teamjij
יום רביעי 06/12/2017

עיתונאי פלסטיני מנוסה כעאמר בלושה לא היה צריך להשתמש בביטוי "אמא שלך" בהקשר לפעולות של מנהיגי החמאס או הרשות הפלסטינית. בכך טמונה הבעיה. בדיוק. לא דבריו של בלושה, וגם לא הסיבה לדבריו, נבחרו בקלילות.

"ביולי האחרון, העיתונאי והאקטיביסט עאמר בלושה פרסם פוסט בפייסבוק בו הוא תהה אם האם גם האמהות של מנהיגיו צריכות לישון על הרצפה כדי להתקרר בחום הקיץ הבלתי נסבל".

הפשע לכאורה של בלושה, "שימוש לרעה בטכנולוגיה", אינו קיים במשפט הפלסטיני, אך מדוע להיות בררן? דיכוי חופש הביטוי על ידי חמאס או הרשות הפלסטינית יהיה רק ​​סיפור משעמם ושגרתי של "כלב נושך אדם", אלא שבלושה שייך לתנועה פוליטית עממית, מרכזית וממוקדת נוער, הדורשת פיוס ארגוני ורפורמות פוליטיות- הן מחמאס והן מהרשות הפלסטינית. העיתון הערבי "אל-מוניטור" כינה את אותם "פטריוטים לסיום הפיצול" כ"תנועה עממית ראשונה מסוגה בארץ-ישראל ".

בלושה, עם תושבי עזה נוספים, התנגש בנקודת מפנה מוקדמת יותר, לאור שירות החשמל המופחת בצורה קיצונית שנגרם בעקבות לחץ הרשות הפלסטינית על חמאס מתחילת השנה. עזתים נואשים הציפו את הרחובות, כשהם מסכנים את חייהם על מנת להביע את כעסם נגד המשטר. באופן משמעותי, חמאס לא העז למחוץ את המרד. במקום זאת, הוא החל להגביר את הלחץ על חופש הביטוי על מנת למשוך זמן, תוך כדי פניה לאויבים לשעבר, כולל הרשות הפלסטינית, על מנת לעצב הסדר פוליטי חדש. בינתיים, החום ממשיך לעלות חודש אחר חודש, לא רק בבתיהן של אמהות בעזה, אלא גם במסדרונות הכוח של עזה ורמאללה.

במקביל, גם הרשות הפלסטינית רוקחת חוקים אבסורדיים לכיסוי המעצרים הבלתי צודקים של פעילים פוליטיים ועיתונאים.

יש לציין בייחוד את עיסא עמרו, תומך נלהב בהתנגדות לא אלימה (בעיקר) נגד ישראל שנעצר בקיץ האחרון עקב ביקורת שלו על מעצרו של עיתונאי מהרשות הפלסטינית, איימן קוואסמה, שקרא בעצמו לעבאס להתפטר. קוואסמה, מנהל רדיו החירות של חברון, פירסם את הדברים הבאים בפייסבוק ובכך ביטל את הבדיה שהאשימה את ישראל בדיכוי הישיר של הרשות הפלסטינית: "רשת תקשורת זו נמצאת באזור הנתון לשליטתה המלאה של הרשות הפלסטינית, ועדיין הם שותקים ואינם יכולים להגן עלינו. אין לנו שום קשר להסתה. אנחנו מנסים להעביר את המסר של האנשים הפשוטים הנזקקים אל הפקידים. אנחנו משתדלים להיות הקול של חסרי הקול, ולכן אנחנו ממשיכים לספוג מתקפות והתנכלויות ".

מדוע, אם כן, רתח עבאס על קוואסמה והיה מוכן לשאת בגינוי כמעט אוניברסלי עקב מעצרו של עמרו? משום שהרשות פלסטינית, כמו החמאס, הגיעה לסוף הלגיטימציה שלה כפי שהיא נתפסת על ידי אנשיה שלה. המשטר, כמו אחיו הרוחניים במקומות אחרים, מדכא עכשיו את חופש הביטוי באופן ש"אינו שונה בהרבה מזה (שמונהג) בסוריה של בשאר אסד או אפילו בקוריאה הצפונית". תוך הדגמה מדוע ארגונים כמו ה-JIJ מגנים על זכויות הדיבור החופשי של כולם, אפילו בנו של גנרל ישראלי  עתר לעבאס עבור חירותו של עמרו. יש כאן משהו באמת אנושי יותר מן העוינות הטיפוסית בין ישראל לפלסטינים.

תקרית בלושה הייתה רק ​​עוד נתון שנשכח במאבק על הביטוי, אם לא הקשר הפורמאלי והפעיל של עאמר בלושה לקבוצת ה"פטריוטים". למרות זאת, דיווחים בתקשורת המיינסטרים החמיצו את זה.

מעצרו מעיד על דרך חדשה עבורנו "לקרוא" את ההתקדמות היחסית של תהליך הפיוס בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית – לשמור תיעוד של מקרים בהם למתנגדים מותר לדבר, ואם דוברים אלה כוללים את אלה שחייהם נהרסו על ידי המלחמה המושחתת, רודפת הבצע וחסרת המטרה בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית מאז 2006.

בלושא שוחרר זמן קצר לאחר מעצרו, והתחייב שלא לדבר על האירוע בתקשורת חברתית (או מסורתית). יש לציין כי לא הוא ולא "הפטריוטים" השתיקו את עצמם לגבי שלל נקודות חשובות אחרות.

מכיוון שתנועת הנוער העממית הזו מבקשת לכלול את כל הקבוצות הפוליטיות הפלסטיניות בפיוס פנימי רב-מפלגתי – 13 מפלגות, ליתר דיוק – אנו עשויים לצפות כי דיכוי חופש הדיבור על ידי חמאס והרשות הפלסטינית יגדל, ולא ירד, בטווח הקצר. הם חולקים על הרבה דברים אחרים, אבל יוצרים חזית מאוחדת לחלוטין כנגד חופש הדיבור.

למרבה הצער לקלפטוקרטיה המשותפת שלהם, לדור שלם של פלשתינאים שנדחקו לשוליים אין מה להפסיד במאבקם למען זכויות אדם, משום שהם גדלו תוך למידה מרירה, שללא ספק אין להם מה להרוויח בשתיקה.

כאשר 500 צעירים תושבי עזה מוכנים, כפי שהיו החודש, להצטלם ולהתראיין בפומבי למען מטרת חופש הביטוי והצדק, אפילו חמאס יכול להרגיש את האדמה נעה מתחת לרגליו. ישראל הפכה לפחותה שבבעיות או ביריבים של הדור הפלסטיני הצעיר. שאלו את עיסא עמרו על כך. השלום האזורי עשוי להיות תלוי, בעשורים הקרובים שיבואו, בקבוצה זו של מנהיגים פלסטינים צעירים, המוכרים כיום רק לכוחות הביטחון בעזה וברמאללה. למרבה הצער, בזמן עתידי זה רבים מ-500 אלה עשויים להיזכר כקדושים מעונים שמתו למען מטרת חופש הביטוי.

עוצב על ידי: סטודיו רעות טוקר נבנה על ידי: REALMEDIA בניית אתרי וורדפרס