לאחרונה התרחשה החלפתו של ח'אלד משעל עם איסמעיל הנייה כיו"ר הלשכה המדינית של חמאס מעידה על שינוי משמעותי באינרציה שאפיינה את הקבוצה בעשורים האחרונים. משעל שירת בתפקידו הנוכחי כבר למעלה מ -20 שנה, ואילו הניה שימש כראש הממשלה השנוי במחלוקת של הרשות הפלסטינית בין השנים 2006 ו -2014.
אז כמה אנחנו יודעים על המנהיג העתידי של החמאס? ומה אפשר לצפות מהאדם שיש לו אויבים לא רק בישראל, אלא גם בקרב הממסד הפוליטי הפלסטיני?
חיים המוקדמים ורקע
הנייה נולד ב -1963 במחנה הפליטים אל-שאטי שבצפון הרצועה, שאז היה תחת כיבוש צבאי מצרי. הוריו במקור מאשקלון, אך הפכו לפליטים לאחר שנמלטו ממלחמת 1948[1].
הוא למד בבתי ספר המנוהלים על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, ובוגר האוניברסיטה האסלאמית בעזה עם תואר בספרות ערבית[2]. בשנים אלו הוא היה מעורב בחמאס ושימש כראש מועצת התלמידים המייצגת את האחים המוסלמים (במקרה המייסד של האוניברסיטה האסלאמית בעזה הוא מחמוד אלזהאר, ממקימי חמאס). הוא סיים במקביל לאינתיפאדה הראשונה, שכנראה סייעה לקיבוע העוינות שלו כלפי ישראל ואת הערכתו להתנגדות מזוינת. הוא קיבל עונש מאסר קצר על ידי הרשויות הישראליות בעזה על תפקידו במחאה ונעצר שוב ב -1988 ונכלא במשך 6 חודשים. ב -1989 הוא נכלא שוב לשלוש שנים.
הנייה שוחרר ב -1992 וגורש על ידי הרשויות הישראליות ללבנון עם בכירי חמאס ו -400 פעילים נוספים. באמצעות לבנון כבסיסם, הם זכו לתמיכה משמעותית וחשיפה תקשורתית – הן במזרח התיכון והן בעולם. הוא היה יכול לחזור לעזה ב -1993 והתמנה לדיקן האוניברסיטה האסלאמית בעזה.
ב -1997 מונה לראש לשכתו של שיח' אחמד יאסין, המנהיג הרוחני ואחד ממייסדי חמאס. השניים נהנו ממערכת יחסים הדוקה, שהובילה לכך שהנייה שימש גם כנציג הקבוצה לרשות הפלסטינית.
במהלך האינתיפאדה השנייה, הפופולאריות של חמאס גברה בתגובה להצלחה הנתפסת של ההתנגדות המזוינת ופיגועי ההתאבדות. יתרה מזאת, כאשר רבים מחברי הנהגת חמאס חוסלו על ידי כוחות הביטחון הישראליים, הצליח הנייה להימנע מלהתחרות ביריבים מפלגתיים ואישיים בתוך חמאס עבור עמדות סמכותיות יותר.
תנועה באמצעות חמאס
עלייתו של הנייה דרך שורות חמאס גם הסבה תשומת לב מוגברת מצד המיקוד הביטחוני הישראלי. בהתאם למדיניותה של ישראל של התמקדות במנהיגים המעורבים בפיגועים נגד ישראלים, נפצעו הנייה ויאסין באורח קל בהתקפה אווירית ישראלית על בלוק מגורים בעיר עזה בספטמבר 2013[3]. שישה חודשים לאחר מכן, נהרג יאסין בהתנקשות ממוקדת של מסוק ישראלי[4]. כמנהיג הרוחני, המייסד וחברו הקרוב של הנייה, כנראה כי חיסולו של יאסין חיזק יותר ויותר את תיעובו של הניה כלפי ישראל. בעקבות רצח יאסין מונה עבד אל-עזיז רנטיסי ליורשו בעזה. עם זאת, גם הוא חוסל באפריל 2014. בעקבות חיסולים יעילים אלו, החליטה חמאס להשליט "הנהגה קולקטיבית" סודית עם הניה, מחמוד אלזהאר וסעיד אל-סיאם[5].
בדצמבר 2005 נבחר הנייה לעמוד בראש רשימת החמאס בבחירות לרשות המחוקקת. בבחירות בחודש שלאחר מכן זכה החמאס ברוב מכריע עם 76 מנדטים מתוך 132 אפשריים. הפת"ח זכה למספר המושבים הגדול ביותר אחריו- 43 מושבים[6]. הניה אושר אז כראש ממשלת הרשות הפלסטינית, והוא התבקש על ידי הנשיא מחמוד עבאס להקים ממשלה.
שבועות של משא ומתן על קואליציה עם פתח ועם סיעות אחרות נכשלו, והנייה נאלץ למנות קבינט המורכב בעיקר מחברי חמאס. הקבינט החדש נתקל בספקנות ובדחייה מצד ארה"ב והאיחוד האירופי, שאיימו על קיצוץ מימון לרשות הפלסטינית, אלא אם כן חמאס יוותר על האלימות ויכיר בישראל[7]. הנייה לא נענה לבקשות אלה והתחנן בפניהן שלא יבצעו את איומיהן.
יחסים מתוחים עם פתח
ב -14 בדצמבר 2016, התבצע ניסיון חיסול במעבר הגבול רפיח שבין עזה למצרים, אשר בו נהרג אחד משומרי ראשו של הניה ובנו נפצע. בעקבות זאת, חמאס האשים את הפת"ח בניסיון ההתנקשות[8].
ביוני 2007, לאחר שבוע של לחימה קשה בין חמאס לפת"ח, השתלט חמאס על רצועת עזה. לאחר מכן פיזר הנשיא עבאס את הממשלה הנשלטת על-ידי חמאס, ודחה את הנייה ממעמדו כראש הממשלה[9]. באופן לא מפתיע, הנייה דחה את המהלך והציג את עצמו כראש הממשלה בפועל – וכך הוא נשאר עד יוני 2014.
מאז תפקידו אופיין בשתי פעילויות עיקריות: ניסיון להגיע להסכם פיוס/אחדות עם פת"ח ולהמשך את מדיניות המוקאוומה (התנגדות מזוינת) נגד ישראל ואזרחיה. מאז 2006 לא נערכו בחירות ברצועת עזה, דבר שאפשר לחמאס לבסס את שליטתו בשטח.
כפקיד הבכיר ביותר בממשלת עזה, הניה נתפס כאחראי להפרות זכויות האדם ולפשעי המלחמה שמקורם בחמאס בשטח זה. פירוש הדבר, בין היתר, הוא כי הוא אחראי ל:
חיים אישיים
להנייה 13 ילדים[14]. הוא נחשב למי שהפך למיליונר דרך יותר מ -2,500 מ"ר של קרקעות בעזה, כמו גם על ידי מכירת דלק מסובסד למטרות רווח[15]. שלוש מאחיותיו, חולידיה, לילה וסבח, הן אזרחיות ישראל ומתגוררות בעיר הבדואית תל א-סבי, ליד באר שבע[16].
בתחילת 2012 העניקו הרשויות הישראליות אישור לאחותו של הנייה ולבעלה החולה לבקר במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה לקבלת טיפול לב חירום[17]. כמו כן, בנוסף למספר בני משפחה נוספים של משפחת הניה, בילתה בתו שבוע בבית חולים בתל אביב לטיפול חירום באוקטובר 2014[18].
היבטים עתידיים
גם בקרב שינוי ההנהגה, תישאר ההמשכיות של התנהגות חמאס בעבר. אף על פי שהקבוצה תצביע על אמנה חדשה בעתיד הקרוב, הם לא צפויים להתנער מאלימות או לתמוך בכל אחת מהנורמות שנקבעו בהסכמי אוסלו ב -1993. בשל לחץ מצד הקהילה הבינלאומית והמדיה, הם עשויים להתחמק עם מאמרים אנטישמיים שונים של האמנה כגון "יום הדין לא יבוא עד שמוסלמים יילחמו ביהודים, כאשר היהודי יסתתר מאחורי אבנים ועצים. האבנים והעצים יאמרו: "הו מוסלמי, הו עבד אלוהים, יש יהודי מאחורי, בא והרג אותו"[19]".
יחסו לישראל ולפת"ח אינו צפוי להיות חם יותר מקודמו. הוא יצבור עוינות נוספת כלפי ישראל עקב הריסת ביתו במבצע "צוק איתן" ב -2014 ולחיסולו של השייח יאסין. בנוגע ל"פת"ח", אין ספק שהוא עדיין מתרעם על העובדה שהוא פוטר מתפקידו כראש ממשלת הרשות הפלסטינית לטובת סלאם פיאד של Third Way. עקב היותו ידוע כדובר ציבורי מסית, הוא עשוי להתקבל בצורה יותר גרועה על ידי הקהילה הבינלאומית מאשר משעל המשכיל ורך-הקול. בזיווג עם המיליטנטיות הנפיצה שהוא מציג בעצרות של חמאס, הוא אינו מבשר טובות לאלה המקווים לשלום וליציבות.
[1] BBC News 2006, Profile: Hamas PM Ismail Haniya, נראה ב-28 במרץ 2017, http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/4655146.stm
[2] Macintyre, D. 2009, ‘Hamas PM Ismail Haniyeh at war with Israel – and his own rivals’, The Belfast Telegraph, 3 בינואר, נראה ב-28 במרץ 2017, http://www.belfasttelegraph.co.uk/news/world-news/hamas-pm-ismail-haniyeh-at-war-with-israel-and-his-own-rivals-28459936.html
[3] CNN 2016, ‘Ismail Haniya Fast Facts’, דצמבר 21, נראה ב-2 באפריל 2017, http://edition.cnn.com/2013/08/05/world/meast/ismail-haniya-fast-facts/
[4] BBC News, שם
[5] CNN, שם
[6] שם
[7] BBC News שם
[8] Fisher, M. 2006, ‘Gunfights between Fatah and Hamas wound 30’, Vancouver Sun, 16 בדצמבר, נראה ב-2 באפריל 2017, https://www.pressreader.com/canada/vancouver-sun/20061216/281844344147959
[9] CNN, שם
[10] Israeli Defense Forces, ‘Rocket Attacks on Israel from Gaza’, נראה ב-2 באפריל 2017, https://www.idfblog.com/facts-figures/rocket-attacks-toward-israel/
[11] שם
[12] Israel Ministry of Foreign Affairs 2014, ‘Operation Protective Edge: Israel under fire, IDF responds’, אוגוסט 26, 2014, נראה ב-2 באפריל 2017, http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Pages/Rise-in-rocket-fire-from-Gaza-3-Jul-2014.aspx
[13] Amnesty International 2015, ‘”Strangling Necks” – Abductions, Torture and Summary Killings of Palestinians by Hamas Forces During the 2014 Gaza/Israel Conflict’, United Kingdom, נראה ב-2 באפריל 2017, ע. 5, available via https://www.amnesty.org/en/documents/mde21/1643/2015/en/
[14] Peskin, D. 2014, ‘Hamas got rich as Gaza was plunged into poverty’, Ynet News, יולי 15, נראה ב-2 באפריל 2017, http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4543634,00.html
[15] שם
[16] Butcher, T. 2006, ‘Hamas leader’s three sisters live secretly in Israel as full citizens’, The Telegraph, 2 ביוני, נראה ב-2 באפריל 2017, http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/middleeast/israel/1520134/Hamas-leaders-three-sisters-live-secretly-in-Israel-as-full-citizens.html
[17] Al Arabiya 2012. ‘Hamas PM’s brother-in-law treated in Israeli hospital’, אוגוסט 8, נראה ב-2 באפריל 2017, https://www.alarabiya.net/articles/2012/08/08/231069.html
[18] Reuters 2014, ‘Hamas leader’s daughter received medical treatment in Israel: sources’, אוקטובר 19, נראה ב-2 באפריל 2017, http://www.reuters.com/article/us-mideast-gaza-hamas-daughter-idUSKCN0I80LO20141019
[19] Hamas 1988, ‘The Covenant of the Islamic Resistance Movement’, Yale Law School Lillian Goldman Library: The Avalon Project, נראה ב-2 באפריל 2017, http://avalon.law.yale.edu/20th_century/hamas.asp