הסטה והתחמקות: זכויות האדם במפרץיום חמישי 30/11/2017

ב -15 במרץ 2006, האסיפה הכללית של האומות המאוחדות הקימה את מועצת האומות המאוחדות לזכויות האדם (להלן: "UNHRC"). בכך היא תחליף את ועדת האו"ם לזכויות האדם אשר זכתה לביקורת חריפה בגין קבלתה את המשטרים המדכאים של מדינות כמו סין, זימבבווה, סוריה וערב הסעודית.

אז עד כמה התקדמה המועצה? ודאי שאחרי המהפך והמיתוג מחדש של מוסד שפעל מאז 1946, גל חדש של פעילות למען זכויות אדם ולגיטימיות ישטוף את הארגון בן 193 המדינות.

יחד עם קטאר ואיחוד האמירויות הערביות, השומר הישן והאמין בדמות ערב הסעודית ממשיך ליהנות ממושב ליד השולחן.

בתקופה שבה מדווח כי ארצות הברית שוקלת למשוך את חברותה מה- UNHRCבשל ביקורתה על ישראל, ישנה חובה לבחון את האופן שבו תיק זכויות האדם של ישראל משווה לזו של ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות.

בהתייחסות לזכויות אזרחיות ופוליטיות, הנקראות "הגל הראשון או הדור של זכויות האדם", ישראל מחזיקה בתיק טוב יותר בצורה משמעותית, מזה של עמיתיה במפרץ. היא לא מחילה את עונש המוות, כאשר ההוצאה להורג האחרונה היא זו של אדולף אייכמן – הנאצי הידוע לשמצה שהורשע בפשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות – ב-1962. היא מהווה בית לקבוצות מגוונת של מפלגות פוליטיות מתחרות, החל ממפלגות ציוניות כמו מפלגת הבית היהודי ועד למפלגות אנטי-ציוניות מובהקות כמו בל"ד.

לעומת זאת, עקב הדרגות השונות בהן מערכות המשפט שלהן משלבות את חוק השריעה, שלושת מדינות המפרץ כולן שומרות על המנהג של עונש מוות על פשעים חמורים כמו רצח וכלה במינוריים והמפוקפקים כמו כפירה, ניאוף ומעשה סדום (הומוסקסואליות) . בין 1 בינואר 2016 ל -27 ביולי 2016, הוציאה ערב הסעודית להורג 108 אנשים. בשנת 2016, Freedom House  דירג את מאזן הזכויות הפוליטיות של הממלכה בציון של 3/40 ולזכויות האזרח שלהם העניק ציון של 7/60. אזרחי ערב הסעודית עומדים לדין פלילי על התנגדות פוליטית, והאיסור על מפלגות פוליטיות כמעט וחיסל כל התנגדות שהיא לצווי המלוכה. המקרה הבולט ביותר הוא של הבלוגר הסעודי ראיף בדווי, שנידן לעונש של 1000 מלקות ב-2014 בגין 'העלבת האיסלאם'.

זכויות הלהט"ב צמחו בצדק כנושא בולט עבור פעילי זכויות אדם. מערכת המשפט הישראלית שומרת על הגנות חזקות כלפי זכויותיהם של קהילת הלהט"ב. אקטים מיניים של בני אותו מין היו חוקיים בפועל מאז 1963 וחוקיים באופן רשמי מאז 1988. למושג 'מעשה סדום' אין שום תוקף משפטי או רלוונטיות במערכת המשפט הישראלית. קהילת הלהט"ב מוגנת על פי חוק מפני הפליה בחברה ובצבא, ופשעים אלימים שמונעים על ידי נטייה מינית נחשבים לפשעי שנאה, ומחייבים עונש כפול מפשעים אלימים רגילים. יתר על כן, לזוגות מאותו המין ניתנות זכויות אימוץ נרחבות.

מדינות המפרץ מציירות תמונה שונה מאוד של יכולת קיום עבור קהילת הלהט"ב. סעיף 177 של חוק העונשין של דובאי קובע, כי על מעשה סדום בהסכמה יכולות להינתן עד 10 שנות מאסר. יחד עם המדיניות הקאטארית הכמעט זהה, נהלים אלה כמעט ונראים מקלים בהשוואה לאלה של ערב הסעודית. הווהאביות האולטרה-שמרנית של הממלכה רואה בהומוסקסואליות את הסטייה האולטימטיבית, כמו גם את מה שנתפס כנושאים הקשורים לכך כגון טרנסג'נדריות וקרוס דרסינג. העונשים המשפטיים למין הומוסקסואלי בסעודיה כוללים קנסות, עונשי מאסר, הלקאות, סירוס כימי, עינויים והוצאה להורג – לעתים קרובות על ידי עריפת ראשים.

הפער בין ישראל למפרץ מתרחש גם בתחום זכויות הנשים. ישראל מדורגת במקום ה -18 בעולם במונחים של שוויון בין המינים על פי תוכנית הפיתוח של האו"ם. נשים מוגנות מפני הפליה על פי החוק, וזכו להגיע לתפקידים בולטים בחברה הישראלית כמו ראש ממשלה, נשיאת בית המשפט העליון, יו"ר הבנק המרכזי ואף לדרגת אלוף בצבא. ל'ועדת סטטוס הנשים' של הכנסת ישנה מטרה מוצהרת: מניעת אפליה, מאבק באלימות נגד נשים וקידום השוויון בפוליטיקה, אירועים במחזור החיים וחינוך.

באופן הפוך, זכויותיהן של נשים בסעודיה הן מזעזעות על פי אמות מידה בינלאומיות. המדינה מדורגת במקום ה -134 בעולם בדו"ח הפער המגדרי הגלובלי משנת 2015 של הפורום העולמי לכלכלה. החוק הסעודי מחייב את כל הנשים להתלוות לאפוטרופוס זכר בפומבי, ולכן אסור להן לקנות, לנהל עסקים או לנהוג ללא בן זוג. הרשויות הסעודיות גם קובעות חוקים דרקוניים לגבי צניעות בגדי הנשים. אי עמידה בחוקים אלה עלולה לגרום להתנכלות מצד המוטאווין (משטרת הדת). הפוליגמיה נותרת חוקית כמו גם נישואי ילדות לכלות. בבית המשפט, עדותו של איש אחד שווה לזו של שתי נשים. אלימות במשפחה היא תופעה נפוצה, כמו גם שלילת זכויות קניין והעסקה מנשים.

אף שישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, היא גם מבטיחה חופש דת לכל אזרחיה. לקהילות נוצריות, מוסלמיות ובהאיות יש סמכות שיפוט לגבי חסידיהם בענייני נישואין, גירושין וקבורה. בתי כנסת, מסגדים, כנסיות וח'לוות (בתי תפילה דרוזים) יכולים לפעול ללא חשש להתערבות ממשלתית או מסגירה. חשוב לציין שהחוק הישראלי אינו אוסר על עזיבת קבוצה דתית, מה שידוע גם בשם "כפירה".

בקטאר, הרעיון של חופש הדת הוא לכל היותר אשליה עבור האוכלוסייה המוסלמית שלה. על פי סעיפים 245-260 של חוק 11 הקטרי מ-2004, חילול הקודש או עלבונות או אתגורים אחרים כלפי דוקטרינות האסלאם הן עבירות שדינן עונשי מאסר, בעוד שדינה של כפירה הוא עונש מוות. כפירה זוכה לענישה דומה בקרב איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית גם כן. ערב הסעודית שומרת על האמונות הארכאיות יותר  מתוך שלישיית המפרץ, על ידי העמדה לדין של אנשים בגין כישוף וקוסמות. היא גם מטילה על המוטאווין את משימת אכיפת חוקי השריעה בכל רחבי הארץ. בכך נכללים דיווח על גברים ונשים אשר אינם קשורים זה לזה אך מקיימים קשרים חברתיים, אכיפת קוד הלבוש האסלאמי מחמיר, אכיפת דרישות תזונתיות מוסלמיות, אסירה על אנשים להפיץ דתות אחרות ועל איסור מוצרי צריכה הנחשבים ל-א-אסלאמיים.

בעוד שאומות העולם מצביעות על 15 חברים חדשים ב-UNHRC בעת כינוס העצרת הכללית בספטמבר, שני נושאים צריכים להיות בראש מעיינם. ראשית, זכויות האדם הן חשובות ודבקות בנורמות שלהם מחייבת התבוננות מתמדת ובחינה עצמית ביקורתית. מתוקף היותן זכויות טבעיות הן מהוות עקרון משווה בין אנשים ברחבי העולם, בין שהם עשירים או עניים, שחורים או לבנים. הן משמשות כדי לאפשר לאנשים, בין היתר, את החופש להגיד את דעתם ולשמור על הכבוד והחירות שאליהם הם זכאים באופן טבעי. מתן אפשרות למשטרים מדאכים כמו קטאר, איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית להסיט את התנהגותם האיומה לעבר ישראל הוא תרגיל בהתחמקות. ישראל הינה דמקורטיה, לא מושלמת אבל דמוקרטיה. דמוקרטיה מרוממת על ידי מוסריות אך עדיין מוכבדת על ידי ליקויים. עם זאת, אנחנו צריכים להציב את הרף גבוה יותר ממלקות, סירוסים כימיים ועריפת ראשים.

Designed by: Studio Reut Tucker Built by: Wordpress Development