הניסיון להחליט מי בעד ומי נגד אחרי הגינוי האחרון של האו"ם להחלטת ארה"ב להעביר את שגרירותה מתל אביב לירושלים, נראה כתרגיל סרק. סוגיה בעלת חשיבות רבה יותר עשויה להתגלות, עם השלכות ארוכות טווח על ארה"ב, האו"ם והמזרח התיכון – "מתי פעולתה העצמאית של מדינה ריבונית הופכת לעסק לגיטימי (כלומר, לדאגה) של האו"ם?"
ליתר דיוק, "האם פסיקת דין מוסדי על ידי האו"ם לגבי החלטה הריבונית של אמריקה על השגרירות שלה, הינו מעשה לגיטימי?"
בהצבעה של 9 מול 128 קולות, גינתה האסיפה הכללית את ההחלטה האמריקאית לגבי שגרירותה. הדבר הגיע כמעט מיד לאחר הוטו שהטילה ארה"ב על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה בפה אחד, לגבי אותה תוצאה. הצבעות אלו בהחלט חושפות דעות המוחזקות במשך זמן רב על ידי האו"ם.
האו"ם מעולם לא טען לסמכות רשמית, על-ריבונית, לפיקוח על ענייניה הפנימיים של ישראל. עם זאת, לעתים קרובות הוא דיבר, ובמקומות, בהם הדבר היה מותר, פעל כאילו הוא זכאי לעשות זאת – בייחוד בנוגע לירושלים. בדרך כלל, פונה האו"ם לאחריותו המוכרזת באופן עצמי, על מנת להצדיק את תפקודו כנאמן "בלתי מוטה" של האתרים הקדושים של העיר.
עמדה מקבילה לכך נותרה חבויה ברובה עד כה. עמדה זו מחזיקה בדעה כי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל הינו "פתוח" באופן כלשהו, אף על פי שמעמדה של העיר נקבע באופן חוקי, פוליטי וצבאי לטובת ישראל, שוב ושוב, במשך יותר ממאה שנים.
הטענות הבלתי-מוצדקות של האו"ם מראות כיצד הצבעת הגינוי של השבוע שעבר הייתה אירוע פוליטי מוחלט ,ולא משפטי. יתכן שזו הסיבה שבגינה ראש הממשלה נתניהו תיאר בשפה האכזרית ביותר את האומות המאוחדות כ"בית שקרים" טרם ההצבעה.
שגרירת ארה"ב, ניקי היילי, הזהירה מראש את חברי האסיפה כי כל חדירה לריבונותה של ארצות הברית תעורר תגובה אמריקאית ספציפית ומותאמת אישית. המדינות החברות ראו בכך איום ריק או הניחו שכל השלכות שהן יהיו חמורות פחות מאשר להיראות כמי שמאשרות, באופן משתמע, את הצהרת העובדה היסטורית: "ירושלים תמיד הייתה בירתה הלאומית של העם היהודי".
הממשל כבר התאים את פעולותיו למילים. ארה"ב תקטין את תרומתה לתקציב של האו"ם בשנה הבאה ב –285 מיליון דולר. הפחתת הסיוע הישיר למדינות אחרות שהצטרפו להצבעה תישקל בנפרד.
מדיניות של אמריקה לגבי שגרירותה בישראל נופלת הרחק מכל פיקוח לגיטימי ענייני של האו"ם. ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל אינה סותרת או מפריכה כל חוק של האו"ם. אם החלטתה של ארצות הברית מרמזת על דחייה סוררת של ההתעקשות מצד האו"ם לגבי שמירת מעמדה של ירושלים, הרי שפתיחת דיון פתוח לגבי "זכויות" כבר היה דרוש מזמן.
בהתאם למשפט הבינלאומי, להיסטוריה ולמסורת, מיקומה של בירת ישראל אינו נתון לקביעותיהם של אמריקה או של האו"ם. ארצות הברית תעביר את שגרירותה מתל אביב לירושלים בשל הסיבה המספקת כי ישראל הכריזה תמיד על ירושלים בירתה הלאומית.