גם גדולי הציניקנים הפוליטיים יודו ששנת 2019 נפתחה השבוע עם נס: רגע לפני פיזור הכנסת, הובא להצבעה סופית בתמיכת הקואליציה והאופוזיציה הצעת החוק הממשלתית לאיסור צריכת זנות בישראל.
אלפי שנים אחרי גילויה של הזונה המקראית הראשונה, בתום אלפי שנים של צביעות ועצימת עיניים לנוכח ניצול גוף האישה, ואחרי כמה שנים של טיעונים מקוממים, אפילו מצד נציגי מדינה וגורמים בפרקליטות, שהסבירו שהזנות היא פתרון סביר עבור נכים וקשישים שאין להם דרך אחרת לבוא אל פורקנם – אחרי כל אלה נראה שסוף סוף ההיגיון והרגש ניצחו את היצר.
כיאה למהלכים חברתיים שתמיד נמצא מי שמתנגד להם, העברת החוק להפללת צרכני זנות כללה לא מעט מאבקים. הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד כבר הייתה עמוק בקבר החוקים, אבל ארגוני נשים ואקטיביסטים חברתיים הפעילו כוח מלחציים ציבורי על הח"כים שהתנגדו.
אף אחד לא באמת חושב שאפשר לקנות סיפוק מיני בדיוק באותו האופן שבו קונים ירקות בסופר. מכבסת המילים בעניין עיסוק בזנות בהסכמה משיקולי פרנסה הם במקרה הטוב היתממות ובמקרה הרע – כפייה מסוכנת. האמת מרה הרבה יותר: אף אחד מצרכני הזנות לא באמת חושב על משמעות מעשיו. איש מהם לא מתעכב על המחשבה מה חשה אותה אישה שמתערטלת מולו ותוהה מדוע היא עושה זאת.
בסקר עמדות שנערך בקיץ האחרון בקרב הציבור הכללי על ידי מכון ירושלים לצדק, נמצא כי רוב הישראלים תומכים בחוק ההפללה. בנוסף, כ-78% מהנשאלים סברו שעל הממשלה לקדם פעילויות למיגור הזנות. גם הם מבינים שכל יום שעובר מבלי שהחוק נכנס לתוקף ונאכף, מעמיק את מצוקת העוסקות בזנות ופוגע בסיכויי שיקומן.
בשל כך, הגעת החוק להצבעה סופית במליאת הכנסת, בדקה ה-90 של הממשלה הנוכחית, היא בגדר נס שמאחוריו עומדים ארגוני החברה האזרחית. כולנו צריכים לברך על כך שההכרזה על פיזור הכנסת לא טרפדה את המהלך.
ואולם, טועה מי שסבור שהפעלת קנסות מנהליים על צרכני זנות תסייע בתהליך שיקום הנשים. יש לקוות ולפעול כדי שהנשים העוסקות בזנות תקבלנה סיוע ותמיכה מצד המדינה כדי למצוא אופק תעסוקתי חדש ויציב. רגע לפני ש-2019 מתחילה עם חגיגות, על המדינה להכריז בקול רם וברור: המסיבה עומדת להסתיים ומי שלא יתאפק – ישלם ביוקר.