זה שנים מרחף ספק בדבר הוגנותם של מוסדות האו"ם השונים, בכללם בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, שהוקם ב־2002 במטרה להעמיד לדין מנהיגים האחראים לפשעים נגד האנושות, השמדת עם, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות.
רק לאחרונה הכריז מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, כי ארה"ב מבטלת את אשרות הכניסה לכל חברי בית הדין הפלילי בהאג, המעורבים בחקירת מעשיהם של חיילים אמריקנים באפגניסטן ובמקומות אחרים. קודם לכן, איים היועץ לביטחון לאומי האמריקני, ג'ון בולטון, כי אם יעז בית הדין הפלילי בהאג לחקור אזרחים אמריקנים, או לחלופין, אזרחים מבעלות בריתה של ארה"ב (כמו ישראלים), תגיב ממשלת ארה"ב בחומרה רבה.
בירושלים צופים בדאגה בהתפתחויות הללו ובהודעות היוצאות מז'נבה ומהאג. חלק ממדינות אירופה מצדדות באופן רשמי וגלוי בעצמאות הפלסטינית, ורואות בצה"ל צבא כיבוש. מבחינתן, מועצת זכויות האדם של האו"ם ובית הדין בהאג הם זרועות להפעלת לחצים על ישראל ולחקירת התנהלות חיילי צה"ל בעזה, ביהודה ובשומרון. זאת, תוך התעלמות מוחלטת מהפרות זכויות אדם בסיסיות, חוזרות ונשנות, ע"י הרשות הפלסטינית עצמה.
בסוף השבוע הכריזה מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה כי היא מאמצת את הדו"ח בעניין פשעי מלחמה של צה"ל באירועי הגדר בגבול עזה, ואף המליצה על התערבות בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אולם דומה שהאיום לפתוח בחקירה נגד ישראל לא יתממש בפועל, בשל "עקרון המשלימות" המשפטי: בית הדין רשאי לעסוק רק במקרים שבהם המדינה המעורבת אינה מסוגלת או מעוניינת לנהל הליך ראוי. ישראל, לעומת זאת, הודיעה רק לפני כשבוע על החלטתה לחקור ביוזמתה 11 מקרי מוות באירועי הגדר.
בשבועות האחרונים הנחנו על שולחן משרד התובעת בהאג שתי בקשות לחקירה. האחת מתייחסת לפשעי יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) נגד האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בשומרון ויהודה. בין היתר, הצבענו על מאסרים שרירותיים, עינויים, ואף רצח. הבקשה השנייה מתייחסת לפשעי המלחמה שלהם אחראי ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, המואשם בגיוס ילדים מתחת לגיל 15 לפעולות איבה נגד ישראל.
בקשות אלה מבקשות לאזן את השיח הפוליטי האירופאי בעניין מדינת ישראל וכוללות עדויות קשות מהשטח – ומבוססות מבחינה משפטית – נגד שני המנהיגים הפלסטינים המפעילים טרור אכזרי. בהאג הובטח לנו מפורשות, טרם ההכרזה על אימוץ הדו"ח נגד ישראל, כי בקשותינו תיבדקנה בכנות, ברצינות וללא משוא פנים. אם אכן תגיע ההודעה על פתיחה בחקירה פלילית, יאזן הדבר את המדיניות האנטי־ישראלית, ואף יתרום לתדמיתו המקצועית ונטולת הפניות של בית הדין. חובת ההוכחה עליו.
עו"ד אורי מורד הוא ראש המחלקה המשפטית הבינלאומית במכון ירושלים לצדק
This website uses cookies to improve your experience. We'll assume you're ok with this, but you can opt-out if you wish.AcceptRead More
Privacy & Cookies Policy
Privacy Overview
This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. This category only includes cookies that ensures basic functionalities and security features of the website. These cookies do not store any personal information.
Any cookies that may not be particularly necessary for the website to function and is used specifically to collect user personal data via analytics, ads, other embedded contents are termed as non-necessary cookies. It is mandatory to procure user consent prior to running these cookies on your website.