בעקבות בקשתו של התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לפעול להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בגין אחריותם לכאורה לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, הגיש מכון ירושלים לצדק את הסתייגויותיו לבית הדין בסוף השבוע שעבר. המכון, המייצג את ניצולי הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, מבקש לערער על הניסיון של בית הדין להפעיל את סמכותו נגד אזרחים ישראלים, בניגוד להסכמי אוסלו. במסמכים שהגיש, מערערים המומחים המשפטיים במכון על סיווגה של "פלסטין" כמדינה וטוענים כי רצועת עזה אינה תחת כיבוש.
"מכון ירושלים לצדק שותף למחויבותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי להילחם בחסינות מפני ענישה עבור הפרות חמורות של הדין הבינלאומי", אומרת עו"ד קרולינה גרימברג-גוליחוב, קצינת זכויות אדם, משפט ומחקר במחלקת משפט בינלאומי ודיפלומטיה ציבורית במכון ירושלים לצדק. "יחד עם זאת, מטרה זו איננה יכולה להתממש על חשבון עקיפת מסגרות משפטיות קיימות. אני קוראת מכאן לבית הדין להימנע מקבלת החלטות חד-צדדיות העלולות להזיק לתהליך השלום".
במסמכי ההסתייגות שהוגשו נטען באופן חד וברור כי הסכמי אוסלו, המסדירים את היחסים בין ישראל לפלסטינים, מהווים מסמך משפטי מחייב ומרכזי הזוכה להכרה בינלאומית. בהתאם להסכמים אלה, לרשות הפלסטינית אין סמכות שיפוט פלילית על אזרחים ישראלים, ולכן היא אינה יכולה להעביר סמכויות שאינן ברשותה לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
על-מנת שישות תיחשב למדינה והסכסוך יסווג ויוגדר כעימות בינלאומי, עליה לעמוד בארבעה תנאים: אוכלוסייה קבועה, שטח מוגדר, ממשלה אפקטיבית והיכולת לקיים יחסים בינלאומיים. מכון ירושלים לצדק טוען במסמך ההסתייגויות שהגיש כי פלסטין אינה עומדת בתנאים אלו, והכרזתה החד-צדדית על מדינה נוגדת את הסכמי אוסלו, ולכן היא אינה חוקית על-פי המשפט הבינלאומי.
האופציה השנייה להכרה בסכסוך כעימות בינלאומי היא להכיר בכיבוש. בעניין זה, טוען מכון ירושלים לצדק בפנייתו לבית הדין כי ישראל נסוגה מרצועת עזה בשנת 2005 וכי היא אינה שולטת בה, אלמנט הדרוש על-מנת להיחשב לכובש. לפיכך, פעולות הצבא הנוכחיות של ישראל בעזה נחשבות כחלק מעוינות פעילה ולא ככיבוש.
מכון ירושלים לצדק מדגיש את הצורך בכיבוד ההסכמים הקיימים וכללי המשפט הבינלאומי, ומזהיר מפני שינוי, סטייה או פירוש מחדש של ההסכמים על ידי בית הדין. צוות המכון הוסיף והבהיר כי כדי להבטיח מסגרת משפטית ברורה והוגנת ביחסי ישראל והפלסטינים, ולמנוע החלטות חד-צדדיות העלולות לפגוע בתהליך לשלום, על בית הדין לכבד את מה שסיכמו הצדדים בהסכמי אוסלו ואת הגבולות שהוגדרו בהם.