דו"ח זה חושף את הצנזורה על חופש הביטוי וחופש העיתונות בשטחים הפלסטיניים. עיתונאים ואזרחים מנועים מלדבר על נושאים רבים, ותחומים כגון פוליטיקה ושחיתות הם בבחינת קו אדום. מגוון ההשלכות למתיחת ביקורת על הממשלה השולטת רחב ביותר, וכולל מעצרים שרירותיים, עינויים וצורות אחרות של התעללות. עיתונאים אינם מוגנים ע"י גוף כלשהו ולכן מצויים כל העת בסכנה.
על אף דיכוי חופש העיתונות והדיבור, הרי שנאומי שטנה והסתה לאלימות הם תופעות נפוצות בקרב אזרחים ובעלי תפקידים פלסטינים. גופים ציבוריים פלסטיניים אינם פועלים לדכא פעולות אלה, ומוסדות פוליטיים אף מעודדים אותן בדרכים שונות. יתרה מזאת, עיתונאים, מנהיגים דתיים ופקידי ממשל ניצבים בליבה של הפעילות להפצה ולקידום של שנאה, אנטישמיות ותעמולה אנטי-ישראלית. עם העלייה במידת הפופולריות של הרשתות החברתיות הפך האינטרנט לפורום העיקרי להפצת דברי שטנה בקרב הקהילה הפלסטינית וברחבי העולם.